זה לא הם, זה אנחנו!

בסיומי הש"ס בישיבת מצפה ירחו, הרב מרדכי אליהו זצ"ל שאל מה פשר תפילת ההודאה בסיום הש"ס, הכוללת השוואה בין זה ש'אנו' משכימים, רצים ועמלים, לבין פעילויות שליליות של אחרים - האם אדם למד תורה בשביל להתגאות? בשביל לטפוח לעצמו על השכם ולומר אני יותר טוב מאחרים?

וענה הרב אליהו שזו לא טפיחה על השכם ולא גאווה, אלא אמירה מוסרית ותפילה שנובעת מכאב. כי אדם שלומד מסכת - מגלה מרגליות, וכשהוא גומר ללמוד הוא מסתכל ימינה ושמאלה ורואה פתאום שלא כולם שותפים איתו לשמחה. אז הוא אומר לעצמו - טוב, אולי הם עייפים? לא, הם גם קמים מוקדם, אז אולי הם חלשים ואין להם יכולת? לא, גם הם רצים, גם הם עמלים. וזה מביא אותו לחשוב מחדש - איך זה שחשבתי רק על עצמי? מצאתי אוצר, למה השארתי אותו לעצמי ולא פתחתי ממנו חלון גם לאחרים?

 

התחושה הזו היא הרקע לסרט 'אנו רצים'. הפער שחווינו בין החיים בתוך בית המדרש לבין איך שהם מצויירים מבחוץ הוליד את הרצון לשתף בחוויה אותנטית מבפנים. התגובות המרגשות שמגיעות בחודשים האחרונים מאז הזכייה, בעקבות הקרנות הסרט וסיומי המסכתות במקומות שונים מעצימות את תחושת השליחות וההשגחה בפרוייקט הזה.

אחת הצופות אמרה לאחר הקרנה שהסרט גרם לה לראשונה להבין את בעלה שמתמסר ללימוד, לאחר "שנים של כעסים וריבים" סביב המתח בבית בין החשק שלה להתעסק בתחום הקולנוע לבין המסירות של בעלה לתורה; צופים שלא חובשים כיפה התרגשו ודרשו שנגיע גם לנוער שלהם שיכיר את העולם שמעבר להרים ללא מתווכים; וכמובן התגובה הרגילה של אנשים בגילאים שונים שנולד בהם חשק לגמרא והתחילו ללמוד ועוד ועוד..

 

להרשמה ועדכונים בדף הסרט - https://lp.vp4.me/8swc

לוגו דינאמי: הרב משה ג'מאל