עליות וירידות בחיים

בסרטון המצורף ביקשנו לתמצת תובנות,
הקשורות להכרת המציאות של העליות והירידות בחיים,
כמו כן ביקשנו להציע הדרכה לגלישה יעילה בין גלי החיים.

ראשית נזכרנו בצג המוניטור המראה תנודות הדופק בעזרת גרף,
שכשעליות וירידות קצובות בו, הם מסמנות חיים,
ובלהיפך חלילה, קו ישר ומושלם - מסמן את היפך החיים.
דווקא מי שבתנועה - הוא חי.

זאת לעומת מה שלמראית עין עלול להידמות הפוך.
לא כציפיות זרות המדמות את ההצלחה והאושר כברות הישג תדיר ורציף.
מדרש אסתר רבה [י,ה] מלמד שהמן הרשע הוא זה שאמר "ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם"/

סיפרנו על רבן גמליאל שהצטער על ר' עקיבא, שנסע בספינה שנשברה בלב ים, כאב על חסרונו.
כשראהו להפתעתו בבית המדרש - שמח ותמה כיצד ניצל.
ענהו ר' עקיבא ש'דף של ספינה' - קרש - נזדמן לו, וכל גל וגל שבא עליו - נענע לו בראשו.
מכאן אמרו חכמים, במסכת יבמות קכא., שיש ונכון לא 'להיכנס בקיר' בשעות מסוימות, אלא לנענע לגל בראש ולתת לו לחלוף.

נתון מציאותי זה מתחדד לאור תגליות המדע על תנועות החלקיקים והגלים הבלתי פוסקות
שיוצרות את התחושה והאשליה של מוצקות ויציבות החומר, בשל התדירות הגבוהה של הגלים הקצרים שנעים.

כלומר, מסך המחשב זה שמולנו - אינו מקשה אחת כמו שנראה לעינינו,
אלא כל העת מרצדים אלקטרונים ובשל מהירותם לא ניתן לעבור דרכם עם היד, 

אך באמת דומה הדבר למאוורר שנע במהירות ויוצר אשלייה של רצף.
העולה מתוך כל אלה הוא בסיס ראשוני איתו נפתח - החיים מורכבים מתנועה.
כל החיים. 
גם הפיזיים, גם הנפשיים, וגם הרוחניים.

כעת, מה שנותר לברר הוא איך להתנהל בצורה יעילה בינות לגלים ובכל אחד מן המצבים.

סיפרנו סיפורו של הבן איש חי, 
על עשיר שהצליח בעסקיו בעזרת טבעת עליה נחרט 'גם זה יעבור',
מה שאיזן את רוממותו בימי אושר מזחיחות וגאווה אל ענווה ושליחות,
והמיר את ייאושו ומרורו בימי שפל בתקווה ואמונה.
זאת על ידי התודעה שיבוא יום אחר ולכן כדאי לשמור מהאור אל הקושי, ולא להתרסק בקושי כי עוד יבוא אור. 

יש גאות ושפל בים שלא תלויים בספן ובקברניט. אך עליהם מוטלת משימת הניווט בים עצמו וקודם לכן, על החוף.
זאת בשם הרב דוד פוטש יצ"ו - 
כשהספינה נחה על החוף - לא יועילו כל הדחיפות, ובזבוז האנרגיה יהא לשווא בניסיון להזיז את מאות טונותיה אל המים.
במקום זאת - מוטב להתמקד בשפצור הסדקים, במילוי הצידה, בתכנון הדרך ובפרישת המפרשים.
או אז, כשתגיע הגאות ויעלו המים - בדחיפה קלה תנוע הספינה אל שיוט בים, ומלאי, הספקה וכיוון נכון ילווה. 

האחריות המוטלת עלינו היא לעלות.
גם מירידות.
המרת הדרדור למהירות תנופה - תלוי בפעולות ובבחירה של האדם.
ויש חילוק בין ירידה לנפילה.

כך שבסופו של דבר גם כשיורדים - לא חוזרים לאותה נקודה בה התחילה העליה הקודמת,
אלא זהו גרף שהירידה הבאה בו יותר גבוהה מהירידה הקודמת, ומצורף שרטוט בקובץ על כך.
- זאת קיבלנו מהרב מנחם באב"ד כתלמידים בכיתה ט'.

ומובן שתפקידנו הוא לעלות, ולא לירד בכוונה.


מכאן באנו לעצות להתנהלות יעילה בעליה ובירידה:

- בנק מטרות, ליצור מאגר של יעדים ושאיפות, שכשיבוא החשק ויהיה כוח לפעול אפשר לממשם.

- לחלק מהטוב גם לאחרים, שלא שרויים בו כעת.
אם כשרון החכמה, החברות, השיר, ועוד מאירים בך - פנה למוחלש בכך והענק לו מכך.
כך גם ממשיכים את הטוב;
גם מתרגלים לתקשר עם אנשים, מה שמקל בזמנים חלשים להיפתח;
וגם בחינת 'שלח לחמך על פני המים' - הטוב שתתן כעת עתיד לשוב אליך כשתצטרך.

- 'מחברת כשלונות', חשיבה ויעוץ אחרי אי הצלחה, איתור החסר ומילויו מאפשר שיפור וצמיחה.

- מינוף אנרגיית החולשה והכאב עצמם לכוח תנופה.

כביאור ראש הישיבה להדרכת ה' את ישראל בכיבוש העי, אחרי הכשל הראשון,
בו תידרך לארוב לעיר מאחור ולתקוף בגלוי מלפנים,
כך - בגלל התבוסה הקודמת, יבטחו אנשי העי בניצחונם ויצאו כולם לתקוף את ישראל מלפנים,
או אז יאגף האורב וישלים את כיבוש העיר.
רוצה לומר, בכך לימד ה' איך להגיע אל המטרה גם בעזרת התקלות שהיו.

בלחיצה כאן ניתן לשמוע מהשיעור בMP3 

ברכות לעד,
אלעד