נישואין לכהן ואמונה
הרב יניב חניא כה טבת, תשסט 21/01/2009.......................
שאלה:
שאלה:
הרב יניב יש לי שאלה קצת מורכבת.
אני יסביר לך.
בזמן האחרון אני מרגישה שאני הולכת ומאבדת תאמונה שלי.
כל מה שאני עושה לא מצליח, הפרנסה שלי לא כל כך טובה.
הזוגיות הולכת ומסתבכת (כי הוא כהן). המצב הבריאותי שלי לא כל כך טוב.
זה תקופה של למעלה משנתיים שכלום לא הולך לי, אני מרגישה שאיזה קללה רובצת על משפחתי.
הייתי בצבא באמצע קורס מכ"יות עברתי תאונת דרכים עם אופנוע
בזמן האשפוז גילו לי שאני בהריון, התחתנתי בלחץ אם גבר שלא ממש אוהבת.
ילדתי בן-( לי-אל שמואל) חזר לי קצת השימחת חיים.
גילו לאחותי הגדולה סרטן מעי הגס.
חודש לאחר לידת בני התחילה מלחמת לבנון אבי נפצע קשה ונכנס לקומה לתקופה של 10 חודשים התרוצצנו מבית חולים לבית חולים.
בזמן המלחמה בזמן שאנחנו בביקור אצל אבי שמאושפז במצב קשה גם אימי נפצע קיבלה אירוע מוחי ונפטרה.
אני הייתי לידי מיטתה בשניותה האחרונות אם בני.
בזמן השבעה של אימי גילו אחותה סרטן השד.
אני לא מצליחה להוציא מהראש את רגעיה האחרונים.
לאחר פחות מ4 חודשים גם אבי נפטר, ושוב פעם אנחנו 4 אחיות ורק אני היית ליד מיטתו בשניותיו האחרונות.
אני כל הזמן חולמת עליהם ולא מצליחה לישון רגועה.
ואז התגרשתי.
אחר כך כחודש לאחר מות אבי גילו לאחותי ה-3 סרטן השד.
בזמן האחרון בריאותי לא תקינה. יש לי זיהום בכליה וכנראה שאני יצטרך לעבור ניתוח על מנת להוציא אותה.
אני שומרת שבת, אני מדליקה נרות , תורמת צדקה.
התחלתי לקרוא כל בוקר התיקון הכללי.
ומתחילת המלחמה האחרונה התחלתי לקרוא גם פרקי תהילים כמעט בכל בוקר.
ובנוסף לכל עד שסוף סוף יש לי בן זוג שאוהב וטוב לנו למרות הכל אסור לנו להיות ביחד!
אני מרגישה שמישהו מלמעלה לא רוצה כנראה שיהיה לי טוב ואני יתחיל להיות מאושרת. ויש לציין שאני רק בת 22.
למה כל זה קורה דווקא לי.
לאט לאט אני הולכת ומאבדת תאמונה שלי באלוהים. בזה שהוא נמצא וקיים.
כי אם הוא קיים אז למה כל זה קורה לנו???
תשובה:
הסיפור שלך הוא באמת קשה ולא קל לקרוא אותו. אני גם חש הזדהות עם הכאב העצום שלך ועם הבעיות הרבות, שכולן רציניות מאוד. זה בהחלט נורא לאבד הורים שצורה כזו בגיל צעיר, להתגרש והמחלות שעוברות במשפחה (דרך אגב, יכול להיות שחלק מהמחלות קשורות למצב, את יודעת, כתגובה לקשיים).אני חושב שבמצבים כאלו מה שצריך לעשות זה כמה דברים-
א) להחליט בראש ובראשונה שמתגברים. יוצאים מזה איך שהוא. או בעזרת טיפול נפשי, או בעזרת משהו אחר ושמחה וכדומה... אבל מחליטים שמוציאים את עצמך מהמעגל. עם כל הקושי ועם חריקת שיניים. פשוט זה מין מעגל כזה שממנו קשה לצאת.
ב) אחר כך צריך לנסות ולסדר את הקשיים, לדעת מה כבר אבוד לגמרי ומה עדיין אפשר לשנות ולהחליט שעושים אחרת. מה תלוי בי ומה לא, כדי שבכלל יהיה כיוון של התקדמות מסויימת.
ג) לגבי האמונה- אני לא חושב שא יוכח שאין אלוקים- האם זה יפתור את הבעיות? האם אז מובן כל מה שעבר עליך? הרי ברור שזה לא מקרי מה שיש כאן, ואת עוברת יותר מידד מכדי שזה יהיה מקרי, אז אם תפסיקי להאמין פתאום השאלות והבעיות יפתרו?
ד) אני מבין שבחלק מהדברים הם התחילו לפני האמונה, לא? כלומר- ההריון, הגירושין, הזוגיות... אלה לכאורה לא דברים "אלוקיים", אלו דברים שתלויים בנו וניתן היה לשנות אותם.
אני מציע להתחזק מאוד באמונה שזה אפשרי לצאת מזה, לשנות באמת את המעמד ושפריצת דרך תשנה את המציאות מהקצה אל הקצה. להתגבר, לנסות לשמוח כמה שניתן וכך ללכת עוד שלב של לצאת מהמעגל. אני חושב שפריצת המעגל היא דבר חשוב מאוד במצב שלך.