אחרי החגים...

תשובה:

אני חושב שיכולים להיות כמה סיבות לצער הזה- צער על עצם זה שהתקופה היפה הזאת עברה. צער פנימי על זה שהחגים "לא מוצו". צער פנימי על אובדן רמות רוחניות.

באופן כללי, צער כזה הוא דבר מוכר מאוד, ידוע על יהודים רבים שקשה להם במוצאי שבת בגלל עזיבת הנשמה (אפילו אנשים לא ממש דתיים מעדיפים "לצאת" במוצאי שבת, וזה קשור לתחושת המועקה הכללית שחשים. לדעתי כדאי לבדוק אם זה מקור התחושות שלך.

אפשרות שניה היא שהצער נובע מאי מיצוי של החגים, הרגשה ש"פספסתי" ויכולתי לעשות יותר. זה דבר די לגיטימי שהאדם לא ימצא את הכוחות הרוחניים של תקופה כל כך עמוסה, ופעמים רבות אנו מרגישים צער על כך. על פי הרב קוק עצם הצער הזה צריך לגרום לנו שמחה, כי זה אומר שיש לנו מדריגה רוחנית מסויימת שמאפשרת לנו לחוש את המדרגה הרוחנית שלנו, אנחנו לא אטומים ובסופו של דבר תחושה כזאת מובילה לצער על מדרגה רוחנית נמוכה מידי ולהתקדמות רוחנית.

בהחלט יתכן שהיה גם פספוס מעשי, משהו שלא נעשה נכון, משהו שלא נוצל עד תום ובמקרה כזה מה שצריך זה לנסות לברר ולשפר את הנקודה החסרה.

בסך הכל, כולנו חשים בדרך כלל צער בסיום תהליך רוחני חשוב, המטרה צריכה להיות אתהמציאות,לבדוק מה גרם לזה ואיפה ניתן לתקן. 

לגבי השם- אף תשובה בשורש לא מפיעה עם שם...