לרב יניב חניא

תשובה:

שלום.

א) כמובן שהשאלות נותרו חסויות.

ב) השאלה שלך מאוד כואבת ואפילו מוזרה, כי שמעתי על תחושות כאלו של הזנחה אחרי הרבה זמן של נישואין, אבל לא בשנה הראשונה ובטח לא אחרי חודשיים.

בראש ובראשונה אני חושב שיש מה לתקן, בודאי אם את אומרת שהוא בדרך כלל אדם טוב לסובבים אותו וכו'.

צריך בראש ובראשונה להגדיר מה הבעיה, להבין מה מציק לו ומה מקשה עליוץ. יתכן והמעבר לחיי נישואין אחרי רווקות ארוכה מאוד קשה לו, אולי הוא מרגיש חנוק... אבל זו חייבת להיות המשימה הראשונה- לברר מה מציק לו. הנושא של לימוד תורה לא יכול להיות תירוץ, זה סתם הרגעת מצפון. החוב הראשונה של בעל הוא לשמח את אשתו, בטח בשנה הראשונה והוא חייב לעמוד בזה (ובכל זאת, אולי כדאי שבכל זאת תבדקי אם את לא מעיקה מידי? זה לא נשמע בכלל משאלתך, אבל כדאי לבדוק).

תזמיני אותו לשיחה, רצינית, מתוכננת, אולי בבית קפה ואולי במקום רציני אחר, אבל חייבת להיות שיחה גלויה שבה תפרסי את הקושי ותשאלי אותו את השאלות.

אני לא מבין את הטענה ש"הוא צריך להתרגל" לחיי הנישואין. בדרך כלל בעל אחרי החתונה מרגיש תורך חזק להיות עם אשתו כל הזמן... וצריך להבין מה מציק לו באמת.

אחרי הבירור הזה תשתדלי להבין גם את את הטענות שלו ולראות אם אין משהו בצד שלך שאת יכולה לתקן... ואם הטענות ישמעו לך מוגזמות מאוד, את צריכה לפנות איתו לייעוץ של ממש. לא צריך עדיין לדבר עם הרב שלו, לפני שאת שומעת מה יש לו לומר, אבל אולי אחרי שתשמעי יהיה לזה מקום, או הרב שלו או רב אחר או יועץ נישואין.

נסי מאוד שהשיחה הזו לא תהפוך להחלפת האשמות אלא ניסיון בירור אמיתי... צגידי לו שזה לא הגיוני שכלה אחרי חופתה תבלה לילות בבכי ושלכן את רוצ הלברר ולדעת ולשמוע את דעתו.

לגבי הערבים, תגידי לו שהוא יכול לסמוך על רב (אני) שאמר שהערבים שהוא מבלה איתך הם לא ביטול תורה ושאם יהיו לו בעיות בשמיים, שיפנה אלי.