close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

עמדת ההלכה בנושאים הקשורים למין

הרב יניב חניא  כה אב, תשסז  09/08/2007

.......................

שאלה:

אני רוצה לדעת את עמדת ההלכה אחת ולתמיד בנושא האוננות.
לפי הידוע לי ההלכה שוללת מכל וכל את האוננות ואף טוענת שזוהי השחתה של הזרע ופגם הברית. אני מקווה שעד כאן איני טועה.

אך מיד השאלה הנשאלת היא מהי האלטרנטיבה לה ההלכה מצפה? כידוע הגבר הינו יצור מיני וזקוק לפורקן מיני מדי פעם, כל אחד בהתאם לצרכיו.גם בלי להתגרות יש צורך כזה. אם נבצר מהגבר לקיים יחסי מין הרי הוא נתון בבעיה. ומדובר על צורך פיזיולוגי ונפשי כאחד. מה ההלכה אומרת על כך? מה הגבר אמור לעשות?

יתרה מזו, נניח שהגבר נשוי אך מסיבות רבות אין הוא יכול לקיים יחסי אישות בהתאם לצרכיו (הוא רחוק מהבית לתקופה של מספר שבועות, אשתו בהריון וכיו"ב).
מה הוא אמור לעשות? האם ההלכה מתירה ללכת לאישה אחרת או זונה במקרים כאלה? האם בגידה או ניאוף עדיפים על אוננות?

ברור שעדיף "להתאפק" וזוהי תשובת אינסטנט אבל היא לא מעשית כלל. כמו שציינתי מדובר על צורך פיזיולוגי ונפשי כאחד.  

ברכה.

תשובה:

שלום רב,

אכן ההלכה רואה באוננות גברית חטא חמור מאוד ועל פי תורת הסוד מדובר על ה"חטא הידוע" ואחד החמורים שאדם יכול לעבור.

הקביעה שהאוננות היא צורך פיזיולוגי ונפשי כאחד היא קביעה סוביקטיבית, היא אמנם מקובלת היום מאוד בקרב החוגים שאינם שומרים תורה ומצוות, אולם היא איננה מוכחת מדעית בשום צורה. עד כמה שידוע לנו יכול להיות גם להיפך לחלוטין, שבריאותם הנפשית של גברים שלא אוננו היא גבוהה וחייהם מאושרים יותר מאשר להיפך.

בשאלה הגדולה היא שאלת היחס, לעניות דעתי. אני נוהג תמיד לספר לתלמידים שפעם בשעת שמירה בצבא, שאל אותי החבר הלא דתי ששמר איתי האם זה באמת אפשרי שעד לאותו גיל (הייתי בגיל 21) לא נגעתי באף אחת... כשעניתי שכן, הוא אמר שזה פשוט לא יתכן. פשוט סתם שקר... ואתה יודע, האמנתי לו! האמנתי שמבחינתו זה פשוט שקר מוחלט... במצבו הוא לא יכול היה להבין שזה יתכן. כולנו חוטאים בכך, אנחנו נוהגים לדון אחרים על פי אמות המידה שלנו... כך אני, לדוגמא, יכול לומר שלא יכתן שיש בימינו מי שלומד 20 שעות ביממה וישן 4, פשוט לא יתכן... אבל לאנשים במדרגות אחרות, זה יתכן.

כך יחס התורה לנושא שלנו, היחס לעולם המיני, לאוננות, לגירוי שהוא יוצר, הוא תוצאה של חינוך עצמי ואדם יכול לחנך את עצמו לא לאונן... לא לקיים יחסים עם נשים מזדמנות, אני זוכר תקופות ארוכות בישיבה שזה פשוט לא היה בלקסיקון שלי לחשוב על זה... חייתי בעולם כל כך רוחני שפשוט לא הייתי שם.

לרוב האנשים זה קשה יותר, מכיוון שהם לא מפנימים שזה בידם. לא מבינים שבסופו של דבר המיניות (המטורפת, זו שאנו חיים בה היום) היא תוצאה של גירוי עצמי ושל רצון להיות שם, תראה את כל תעשיית המין והגירוי, גברים שבולעים ויאגרה רק כדי שהם יהיו מגורים יותר, תעשיית לבוש של נשים שכל עניינה זה לשדר מיניות... האדם נהנה להביא את עצמו למצב של גירוי מיני תמידי (בהיעדר הגדרה טובה יותר) ואחר לומר "זה לא בשליטתי, אני עבד של הדבר הזה".

אכן התורה לא טוענת בשום מקום שטוב לבגוד באישה מאשר לאונן, אולם התורה מגדירה מבחינתה תקופות ארוכות (שבועיים בחודש, ולעיתים חודשים של אחרי לידה) שבהם אסור לגבר לגעת באשתו... ובכך היא מחכנת אותך שזה בשליטתך, שאתה זה שקובע האם תהיה מגורה מינית או לא, שאתה יכול לשלוט ביצר. ואז, כשתגיע בחזרה לאשתך, פתאום תראה איך אתה נהנה הרבה יותר מהזוגיות שנובעת מכיבוי תבערת היצר.