"וחם השמש ונמס" (שאלה בגמרא)
הרב יניב חניא כה אב, תשסז 09/08/2007.......................
שאלה:
בגמרא דף כ"ז עמוד א' כתוב:
"מאן תנא להא דתנן (שמות טז) וחם השמש ונמס בארבע שעות אתה אומר בארבע שעות או אינו אלא בשש שעות כשהוא אומר (בראשית יח) כחום היום הרי שש שעות אמור הא מה אני מקיים וחם השמש ונמס בארבע שעות מני לא רבי יהודה ולא רבנן אי רבי יהודה עד ארבע שעות נמי צפרא הוא אי רבנן עד חצות נמי צפרא הוא אי בעית אימא רבי יהודה אי בעית אימא רבנן אי בעית אימא רבנן אמר קרא בבקר בבקר חלקהו לשני בקרים ואי בעית אימא רבי יהודה האי בקר יתירא להקדים לו שעה אחת דכולא עלמא מיהא וחם השמש ונמס בארבע שעות מאי משמע אמר רבי אחא בר יעקב אמר קרא וחם השמש ונמס איזו היא שעה שהשמש חם והצל צונן הוי אומר בארבע שעות:"
בשיעור גמרא בישיבה התוכנית שבה אני לומד שאל תלמיד את השאלה הבאה: "למדנו שאפשר שהברייתא זו היא או כר' יהודה או כרבנן. אם תרצה לומר כמו רבנן: שאמר הכתוב "בבוקר בבוקר" להרות שהלקיטה היתה בשעות הבוקר המוקדמות.נחלק את הבוקר לשני בקרים (הבוקר לפי חכמים שנמשך עד חצות-שש שעות). וב"בוקר בבוקר" פרושו חציו הראשון של הבוקר הנמשך עד תחילת ארבע שעות (יוצא עד סוף שעה שלישית).אפשר לומר גם כרבי יהודה: שאותו "בוקר" שיתר שבכתוב "בבוקר בבוקר" משמעו להקדים לו שעה אחת.
השאלה היא: "למה לפי הסבר לפי רבנן על הפסוק בבוקר בבוקר אנחנו אומרים שצריך לחלק אותו לשני בקרים כלומר חצי שזה עד סוף שעה שלישית.ואצל רבי יהודה אנחנו מוריד רק שעה (אז זה יצא גם עד סוף שעה שלישית)?,למה לא מורדים חצי (אז יוצא שחצי של רבי יהודה זה עד סוף שעה שנייה) כמו אצל רבנן זה הרי אותו פסוק?
תשובה:
מה שחשוב הוא לזכור שבמשנה רבי יהודה אמר שמותצר להתפלל עד ארבע שעות וחכמים עד שלוש שעות. כעת, ישנה ברייתא שלכאורה סותרת את שתי הדעות... ואנו מנסים להראות שהיא לא סותרת אף אחת מהן. על פי זה, אם נאמר שהברייתא היא כדעת רבי יהודה, צריך להבין איך הפסוק מלמד על ארבע שעות ואם נאמר שהיא לפי רבנן, צריך להבין איך הפסוק מדבר על שלוש שעות.
והתשובה היא שכל אחד מהחכמים לומד אחרת את הפסוק...
במילים אחרות: יש לנו אינטרס להראות ששניהם יכולים להסתדר עם הפסוק ולכן אנו מראים שכל אחד מסביר את הפסוק אחרת.
שאלה:
בגמרא דף כ"ז עמוד א' כתוב:
"מאן תנא להא דתנן (שמות טז) וחם השמש ונמס בארבע שעות אתה אומר בארבע שעות או אינו אלא בשש שעות כשהוא אומר (בראשית יח) כחום היום הרי שש שעות אמור הא מה אני מקיים וחם השמש ונמס בארבע שעות מני לא רבי יהודה ולא רבנן אי רבי יהודה עד ארבע שעות נמי צפרא הוא אי רבנן עד חצות נמי צפרא הוא אי בעית אימא רבי יהודה אי בעית אימא רבנן אי בעית אימא רבנן אמר קרא בבקר בבקר חלקהו לשני בקרים ואי בעית אימא רבי יהודה האי בקר יתירא להקדים לו שעה אחת דכולא עלמא מיהא וחם השמש ונמס בארבע שעות מאי משמע אמר רבי אחא בר יעקב אמר קרא וחם השמש ונמס איזו היא שעה שהשמש חם והצל צונן הוי אומר בארבע שעות:"
בשיעור גמרא בישיבה התוכנית שבה אני לומד שאל תלמיד את השאלה הבאה: "למדנו שאפשר שהברייתא זו היא או כר' יהודה או כרבנן. אם תרצה לומר כמו רבנן: שאמר הכתוב "בבוקר בבוקר" להרות שהלקיטה היתה בשעות הבוקר המוקדמות.נחלק את הבוקר לשני בקרים (הבוקר לפי חכמים שנמשך עד חצות-שש שעות). וב"בוקר בבוקר" פרושו חציו הראשון של הבוקר הנמשך עד תחילת ארבע שעות (יוצא עד סוף שעה שלישית).אפשר לומר גם כרבי יהודה: שאותו "בוקר" שיתר שבכתוב "בבוקר בבוקר" משמעו להקדים לו שעה אחת.
השאלה היא: "למה לפי הסבר לפי רבנן על הפסוק בבוקר בבוקר אנחנו אומרים שצריך לחלק אותו לשני בקרים כלומר חצי שזה עד סוף שעה שלישית.ואצל רבי יהודה אנחנו מוריד רק שעה (אז זה יצא גם עד סוף שעה שלישית)?,למה לא מורדים חצי (אז יוצא שחצי של רבי יהודה זה עד סוף שעה שנייה) כמו אצל רבנן זה הרי אותו פסוק?
תשובה:
מה שחשוב הוא לזכור שבמשנה רבי יהודה אמר שמותצר להתפלל עד ארבע שעות וחכמים עד שלוש שעות. כעת, ישנה ברייתא שלכאורה סותרת את שתי הדעות... ואנו מנסים להראות שהיא לא סותרת אף אחת מהן. על פי זה, אם נאמר שהברייתא היא כדעת רבי יהודה, צריך להבין איך הפסוק מלמד על ארבע שעות ואם נאמר שהיא לפי רבנן, צריך להבין איך הפסוק מדבר על שלוש שעות.והתשובה היא שכל אחד מהחכמים לומד אחרת את הפסוק...
במילים אחרות: יש לנו אינטרס להראות ששניהם יכולים להסתדר עם הפסוק ולכן אנו מראים שכל אחד מסביר את הפסוק אחרת.
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא תורה/ פרשת שבוע
עוד תוכן בשורש
כלכלה וכספים / מערכת שורש
דירה נאה / מערכת שורש
רכב / מערכת שורש
מוסר / יהושע וויצמן
שיעורי תורה
ספרי חידושים-תנך / רב שמעון פרץ
מוצרים
