שאלה אמונית+אישית

תשובה:

טוב...

א) אני חושב שזה טוב מאוד שקשה לך עם העניין, זה מעיד על רגישות חשובה לנושאים שבימינו מחנכים להתעלם מהם, כמו קשר עם גבר זר. לעומת זאת, בתורה היחס הוא שונה לחלוטין... צריך לזכור שבתורה אדם יכול להביא את אשתו לבית המקדש (סוטה), רק על עצם הקשר האינטימי עם גבר זר, ללא קשר מיני.
ב) כמו שאנחנו תמיד טוענים, קשה להשתחרר מהשאריות שמשאיר קשר כזה בנפש וצריך לעשות מאמץ אדיר כדי להתגבר על זה.
ג) אני חושב שהצעד הראשון שלך חייב להיות להגדיר לעצמך מה מפריע לך, בדיוק. האם את חשה כאב על מה שהיה? אולי מדובר במשקעים מדכאון הלידה הקל שהיה לך? האם מדובר בכעס על בעלך שלא היה שותף בעומק רגשותיך וכאבך? אולי בכלל מדובר בגעגועים לאותו גבר זר? ל"חלומות באספמיה" על אישיותו? אולי מדובר בייסורי מצפון על הגעגועים? חייבים לשים את האצבע במקום הנכון כדי לדעת איך ניתן להתקדם... קשה לי עדיין להבין מה בדיוק הבעיה ואני חושב שהגורם לכך היא העובדה שאת עצמך לא ממש מוגדרת. נסי לחשוב ולהתעמק בתחושה הרעה ומקורה.
ד) לגבי הצד הדתי, גם כאן את צריכה להיות מוכנה למאמץ של השתחררות... הדת בנויה כך שאנחנו נופלים וקמים פעמים רבות. את אכן נפלת, אבל יש מקום רב לשיפור ולהתקדמות (ישנם דברים שבהם אין התקדמות, כמו אישה שנבעלה לאיש זר, אבל במקרה שלך יש מקום רב לשיפור), את צריכה לעשות מאמץ לאסוף את עצמך (אחרי שהגדרת מה הבעיה האמיתית שלך), ולהתחיל שוב מחדש. הקב"ה פותח את ידיו תמיד לבעלי תשובה ולכן גם את, כמו כולנו, יכולה לשוב... הייתי ממליץ על מעט חיזוק באמונה, כמו ספר טוב או אחד הקורסים של שורש שעוסק בלימוד, אבל אני חושב שהכרחי לתת גם דחיפה בצד של לימוד והתקדמות.
ה) למרוצת שזה נראה שבעלך "מקבל" אותך, אני חושב שתגובתו לא נכונה. את חייבת להסביר לו שהמאמץ צריך להיות משותף ושהוא צריך להיות חלק ממך ולעזר בתהליך שאת עוברת. רק ביחד תוכלו להתקדם ולהתגבר.

מקווה שהדברים עוזרים, ספרי לי איך העניין מתקדם.