אכילת מזון שנעשתה בו ברירה

תשובה:

יסוד הסוגיה- היא הברייתא שמופיעה בכמה סוגיות בש"ס " המבשל בשבת בשוגג יאכל , במזיד לא יאכל דברי ר"מ ר' יהודה אומר בשוגג יאכל במוצ"ש במזיד לא יאכל עולמית . ר' יוחנן הסנדלר אומר בשוגג יאכל במוצ"ש לאחרים ולא לו במזיד לא יאכל עולמית לא הוא ולא אחרים " נחלקו הפוסקים כמי ההלכה ומחלוקתם נעה בין שיטת ר"מ המתיר בשוגג אפילו בשבת עצמה ואפילו למבשל עצמו , לשיטת ר"י המתיר בשוגג רק במוצ"ש . התו"ס פסקו כדעת ר"מ וכן דעת הגר"א , והרי"ף והרמב"ם פסקו כדעת ר' יהודה וכ"פ השו"ע . והרמ"א מוסיף "וה"ה שעשה אחת משאר מלאכות " ולכן בפשטות הלכה אדם שברר מאכל בדרך אסורה נאסר המאכל האכילה באותה שבת . במ"ב דן בכמה מקרים שבהם ניתן לפסוק כדעת ר' מאיר ולהקל בהנאה באותה שבת : א. במקום צורך [ ס"ק ז' ] ב. במלאכה דרבנן [ ס"ק ב' ] ג. מלאכה שלא שינתה בגוף החפץ [ כגון הוצאה מרשות לרשות ] [בה"ל ] ד. הנאה ממעשה שבת שניתן לעשותו בהיתר [ כגון בררו אוכל בדרך אסורה ואפשר היה לברור באופן המותר ] א"כ אם נעשתה המלאכה בשוגג יהיה ניתן לפסוק כשיטת ר"מ . המ"ב מגדיר שוגג אף אדם ששגג בדין ולא ידע שהדבר אסור . לכן למעשה אם בררו לדוגמא תירס בדרך אסורה [ שהוציאו את הפסולת ( המים ) מהקופסא ולא לקחו את האוכל ] אם נעשה הדבר מתוך חוסר ידיעת ההלכה יהיה מותר ליהנות מהתירס בשבת . צד נוסף להקל הוא דעת הרמב"ם שמתיר בברירת שני מיני אוכלים להוציא את הפסולת [ עיין בבה"ל סימן שיט' ד"ה "לאכול מיד " ] ורק בפסולת גמורה נאסר להוציא את הפסולת . בברכת חודש טוב