ואהבת לרעך כמוך.
הרב יניב חניא כה אב, תשסז 09/08/2007.......................
שאלה:
שאלה:
לפני כמה זמן יצאתי עם בחור תקופה מאוד ארוכה היינו בטוחים שאנחנו הולכים גם להתחתן ואז ב"ה הקב"ה פקח לי את העיניים והבנתי שאני רוצה יותר מבחינה דתית ושיש לי דברים שהוא עקרוניים לי ואני לא מוכנה להתפשר עליהם.אז למרות כל הקשיים נפרדנו כשהבנתי שהוא לא מוכן להתחזק יותר וטוב לו איך שהוא.
ב"ה גם הכרתי בחור נוסף שתודה לבורא הוא באמת כל מה שרציתי בבן הזוג שלי מבחינה דתית מבחינה מחשבתית ועכשיו שאני רואה את ההבדלים בין שתי מערכות היחסים אני מבינה כמה הקשר הקודם לא היה זה ממש.
הבעיה היא שהיחסים ביני לבין הבחור הקודם ממש לא טובים. אני יודעת שאני בכלל לא אמורה להמצא איתו בקשר והאמת היא שאני לא רוצה גם להיות בקשר איתו אבל אני מפחדת לפגגוע בו. כרגע כל פעם שאנחנו רק בטעות נפגשים משום מה יש ביננו כ"כ הרבה מתחים שיש רק מריבות. הבחור החדש שאני יוצאת איתו עכשיו ואני רוצים בעז"ה להתארס עוד מעט רק שאני לא יודעת כיצד עלי לנהוג עם אותו בחור מבלי לפגוע בו. אני לא יודעת אם להזמין לחתונה או שפשוט טוב יותר לסיים עם זה עכשיו.
(אותו בחור עכשיו יוצא עם חברה שלי ככה שזאת עוד בעיה לא להזמין אותו ולהזמין אותה)
השאלה היא מה עלי לעשות מבחינה הלכתית לגמור את המצב הזה בצורה הכי יפה וזהו לא להזמין או שיש כאן מצב של להעליב אדם ולפגוע בו... אני מניחה שהתורה יש לה פתרון למצב הזה ואני מקווה שתוכל לעזור לי.
תשובה:
השאלה שלך אמיתית וכואבת וקוראת די הרבה בימינו.אני חושב שהפתרון האמיתי ביותר מבחינת התורה הוא ניתוק מוחלט. לא יכול להיות פתרון אחר, אני מכיר מנסיון הרבה סיפורים כאלה ותמיד יש להם נספחים, קשה להשתחרר, גם אחרי שמתחתנים, הרי יש תמיד מריבות עם הבעל ודברים לא נעימים ואז את עלולה לחשוב, חבל שלא התחתנתי עם ההוא... (וזה קורה, אני מתמודד הרבה עם טענות כאלה).
אני יודע שזה כואב ועלול להיות מביך, אבל לדעתי הפתרון האמיתי הוא להבהיר חד משמעתית שזה נגמר. את יכולה להזמין אותו לחתונה (בגלל החברה שלך) אבל לא יותר מזה.
מצטער להיות כל כך חד משמעי, אבל זה נראה לי הכי נכון.