כיבוד הורים מתוסבך..

תשובה:

שלום רב עדי,
אני מתנצל על האיחור בתשובה.
הייתי צריך לחשוב על זה, ומלבד זאת היה חג וכדומה.

באופן כללי, קשה לי להבין ממכתבך מדוע אביך היה מכה אותך ומה פירוש שק האגרוף, האם אלו היו מילים או מכות של ממש. אני חושב שהעובדה שהוא משתלט יותר על עצמו היום קשורה גם לעקשנות שלך וגם לעובדה שאת ככל הנראה גדולה מידי בשביל סתם לחטוף מכות. אבל חסר לי בהחלט החוליה של מדוע הוא היה מכה אותך, סתם? היה מתרגז על משהו אחר, או שהוא הרגיש שהוא "מחנך" אתכם?
למה זה חשוב? כי אם אביך באמת חזר בתשובה, הפנים את הבעייתיות שבמעשיו, הרי שיש יותר מקום לבדוק איך ניתן לשפר את יחסך שלך אליו, אולם אם הוא סתם מוציא את התסכולים במקום אחר, זה יהיה יותר קשה לך... כלומר: אני חושב שהבעיה שאת מתארת היא אמיתית וכואבת... ולכן קשה לך, באמת, להתגבר. זה לא סתם "ילדה רעה" שלא יכולה לכבד את הוריה, אלא שאתצריכה להתגבר על משהו עמוק. עכשיו, אם אמנם אבא שלך חזר בתשובה, הוא השתפקר כללית וכדומה- הרי שאת יכולה יותר לעשות את העבודה הזו על עצמך ואם לא, זה יהיה קשה יותר.

כעת לעניין- מבחינה מעשית את חייבת בכבוד הורים לכל אב, גם לאב שקשה איתו. אמנם, אם הוא היה ח"ו מסכן אותך כיום, במכות או דברים אחרים- הרי שלא היית חייבת לשמוע לו, אבל אני מבין שכיום הסכנה הזו עברה. לכן, באופן בסיסי את צריכה למצוא דרך לכבד אותו. בוודאי בכל מה שקשור בדיבור, סגנון תגובות וכדומה. לגבי היחס שלך לאימך, באופן טבעי הוא אמיתי יותר ואוהב יותר... אבל את יכולה לנסות ולהסתיר את זה קצת... שוב, מתוך הנחה שכיום אביך מתייחס אליך בסדר.יחס הכבוד כולל מעט אהבה, לפחות חיצונית... את צריכה למצוא דרך להפגין יחס פחות או יותר שווה, למרות שאולי בתוכך את מרגישה אחרת. אני מניח שזה קשה, אבל ניתן לעשות את זה.

הרבה פעמים אצל זוגות זה גם ככה, יש מאבק קשה, אחר כך מתפייסים וצריך להמשיך ולחיות בכבוד ואפילו לבנות מחדש אהבה, זה קשה, אבל אפשרי... אני למדתי שאפילו אפשר להביא שלום בית, דבר שפעם לא האמנתי בו, כי חשבתי, איך זה יכול להיות שמוחקים את כל התחושות הרעות, ומתחילים לאהוב? היום אני יודע שזה אפשרי, אדם יכול ללמד את עצמו אפילו לאהוב. אני לא יודע מאיזה ציבור באת, אבל בציבור החילוני, או לפחות בציבור שרואים בו הרבה טלוויזיה, יש לפעמים תחושה שאהבה זה משהו שבא מלמעלה... וזה לא נכון, אהבה אפשר לבנות. אני לא חושב שאת חייבת לבנות אהבה עמוקה ושיתוף מלא, אבל את יכולה לעשות מאמץ להתקרב, לראות את התכונות הטובות, לראות שבכל זאת אבא שלך דואג לך, רוצה בטובתך... ובסופו של דבר את תתחילי גם להרגיש כלפיו קצת יותר טוב. זה לא דבר שניתן ל"פתור ברגע", זה תהליך שצריך לעבור. קשה לי להמליץ על כלים בלי לדעת בדיוק מה קורה אצלכם ועד כמה, בסופו של דבר, אבא שלך עוזר לך בחיים, אבל אני בטוח שאת יכולה להצביע על נקודות חיוביות... חשוב לזכור שגם לרקע שלו יש משעות, אני מתכוון למה שהוא עבר בילדות. זה לא תירוץ, אבל יש לזה משמעות... לפחות במובן של אולי הוא לא ראה כמה זה בעייתי.

כמה בסופו של דבר הוא דורש ממך את הדבר הזה? זאת שאלה שחשוב להבין, כי מדבריך נשמע שזה דבר שחשוב לו מאוד. האם הוא סתם "מבקש ממך כבוד" או לחילופין זאת תחושה שלך? מאיפה זה מתחיל? כמה רע לך בעצמך עם העובדה שאת לא מספיק "מכבדת"?
במה באה ההערכה של אביך כלפיך לידי ביטוי? האם ישנם דברים רבים?

אשמח לשמוע איך את מרגישה כלפי מה שכתבתי וגם כמה תשובות לשאלות ששאלתי.