אזכרה לילד

תשובה:

שלום,

דין האזכרה הוא לא הלכה של ממש (בהלכה מדובר בעיקר על השנה הראשונה), אלא יוצר מדין כבוד למת וזכירת מעשיו הטובים.

בשל העובדה שלעיתים קרובות אזכרה לילד אין בה משום הזכרת מעשים אלא יותר הזכרת הטראומה, הרי שלא נהגו להקפיד ממש על עריכת אזכרות.

מבחינה מעשית:
ילד מתחת לשלושים יום- לא עורכים אזכרה (וכן לא יושבים שבעה).
ילד שנולד עם מום גדול ומת בסופו של דבר מהמום- לא עורכים אזכרה גם אם הוא החזיק מעל שלושים יום.

ילד בגיל צעיר מאוד, עורכים כל עוד המשפחה מרגישה צורך, אולם אין חובה לערוך ואולי אף רצוי להימנע בשלב שהמשפחה שכחה את הטראומה, כדי לא להזכיר את הקושי.

ילד גדול יותר, שהמשפחה זוכרת מעשיו, רוצה להעלות על נס את אופיו וכו'- עורכים, אם כי אין חובה.

שלא נדע צער...