היתר למניעת הריון
הרב יניב חניא כה אב, תשסז 09/08/2007.......................
שאלה:
שאלה:
בס"ד
שלום לכבוד הרב.
יישר כח על מסירות הנפש והסבלנות במענה לשאלות רבות כל כך. אני לומדת המון ממאגר השו"ת באמת עבודת קודש.
כיוון שאנו משפחה של חוזרים בתשובה וברוך השם אנו מתחזקים רציתי לשאול שאלה . השבוע חזרנו מסמינר מטעם "ערכים " ושם נאמר בין היתר כי יש לבקש היתר מרב מוסמך למנוע הריון.ולא ניתן פשוט על דעת עצמי לדחות הריון.
לכן אני פונה אלייך:
בעלי ואני נשואים 6 שנים יש לנו ילדה בת חמש ובן בגיל שנתיים שיחיו ויהיו בריאים, שה' ישמור על בריאותם הנפשית והגופנית.
כשאני מנסה לחשוב על הפסקת המניעה אני ממש מודאגת כיוון שהילדים שלי
בלי עין הרע תוססים וקופצניים במיוחד ממש כמו אבא שלהם!!!
מה שקורה הוא שבעלי עובד במשמרות וכשאינו במשמרת הוא לומד ברוך השם גמרא ואני לא מבקשת את עזרתו עם הילדים כי חשוב לי יותר שהוא יקדיש זמן ללימוד תורה. אמנם זה מאוד קשה לי ואני ממש מותשת כי אני ממש לבד
וכל הנטל עליי (נטל חיובי)אני גם עובדת מחוץ לבית וכשאני חוזרת מהעבודה אני מותשת וחוזרת לעוד עבודה בתוך הבית .......ועם ילדים כ"כ אנרגטיים שיהיו בריאים זה ממש לא קל ........ אני אומרת לעצמי גם ככה נורא קשה לי ואני לפעמים ממש במועקה ואם אני אכנס כרגע להריון נוסף איך אצליח לתפקד מבחינה נפשית? אני אמא שנותנת את כל תשומת הלב לילדים ולא מזניחה אותם ודואגת ללמוד הרבה בנושא חינוך ילדים . בעלי בשום אופן לא רוצה לשמוע כרגע על הפסקת מניעה והוא רוצה שנמשיך למנוע הריון.
כבוד הרב אני מקווה שתוכל לעזור לי בנושא ואני ממש מתנצלת על המכתב הארוך (השתדלתי לקצר).
תשובה:
א) ישר כוח על ההתחזקות שלכם, אני שמח לשמוע שאתם מתקדמים ומשקיעים בזה, ה' יעזור לכם להתקדם.ב) באופן עקרוני השאלה שלך היא שאלה הדורשת הכירות אישית, עם המצב שלכם, היכולות והכוחות, אבל אני אנשה בכל זאת.
ג) לגבי העניין:
בגדול אני חושב שאסור להביא ילדים רק "כי זה מצווה", צריך לדאוג לכל ילד, להשקיע בו ולהתאמץ ואסור שהילד יהיה מטלה נפשית (הוא לא צריך לסבול את המצוות שלנו:).
אולם, אני בהחלט חושב שלא צריך להחליט אם להביא ילדים או לא על פי הקושי או הקלות של הגידול... אנחנו לא עושים דברים בגלל שזה קל או לא, אלא בודקים אותם אוביקטיבית... אין שום דבר קל בעולם (מלבד לחטוא), ולכן המאמץ הוא חלק מהחיים ולא חלק מהשיקול אם כן או לא.
נדמה לי שמה שאתם צריכים זה לקבל החלטה רגועה, לשבת בצורה מיושבת ולחשוב, שנניח, עוד חצי שנה אתם מפסיקים את המניעה.
מה שאני מתכוון לומר הוא שצריך לקבל את ההחלטה לא תחת הקושי, אלא תוך כדי מחשבה עמוקה ורצינית, שלוקחת בחשובן את הקושי, אבל לא נרתעת ממנו.
בכל מקרה, הבאת ילדים לעולם היא מצווה כל כך חשובה (זו ממש שותפות עם בורא עולם!) שלעולם היא לא יכולה להיות קלה. למרות שמצד שני, כמובן, אנחנו לא רוצים להתמווט או להרגיש שהילד ח"ו לא רצוי.
לכן אני ממליץ לחשוב ברוגע, לקבוע תאריך יעד ולהמשיך לשמוח בילדים ובעצמכם.
הרבה שמחה ותפילה, אשמח לעזור שוב אם תרצי,
יניב
