לכבוד הרב,
קימים בהלכה הרבה פעמים מחלוקות האם דין מסויים הוא מדאורייתא או מדברי חכמים
כמו למשל בטבילת כלים, מחלוקת האם הפסוק "כל דבר אשר יבא באש....."
מחייב כפשוטו ואז הדין הוא מדאורייתא או שהדין של טבילת כלים הוא מדרבנן והפסוק הוא אסמכתא.
כיצד זה יתכן? הרי חכמים יודעים מה הם גזרו! אם חכמים ישבו בסנהדרין או בבית דין ותקנו תקנה העם ידע שזה מדרבנן. אז כיצד יש מחלוקת על זה? למה על חנוכה ופורים אין מחלוקת אם הם מדאורייתא או מדרבנן?
תשובה:
שלום!
הספקות ביחס לשאלה האם דין מסויים הינו מדאורייתא הוא מדרבנן קיים ע"פ רוב בדברי הראשונים הדנים על הגמרא, ספק זה נובע מהיכולת להבין את האמור בגמרא בכמה אופנים. בחנוכה ובפורים הדברים נאמרו במפורש ולכן בהם לא הסתפקו חז"ל.
גם כאשר הספק הינו בגמרא הדברים נובעים בדר"כ משיבושים במסורות שעברו במהלך הדורות.
חג שמח.
