גיוון ורענון בחיי הנישואין והאהבה

תשובה:

כמובן שיש בשאלה שלך הרבה מאוד נקודות, והרבה מאוד עניינים שצריך להתייחס אליהם. בסוף אשתדל גם להתייחס ישירות לבעיה המקורית שהעלית- הנושא של ריענון בחיי הנישואין ובחיי האישות (בפיסקה האחרונה של התשובה אתן פרטים יותר מפורטים)... אבל תחילה מספר הקדמות.

הנקודה הראשונה היא עצם היחס לאותם סיפורים באתרים וכדומה... (מבלי להתייחס כרגע לבעיה של גלישה למקומות לא צנועים ולחוסר צניעות שבאינטרנט... יש המון תשובות על זה באתר. ותוכל לחפש...)

הנקודה שאני רוצה להתייחס אליה היא אחרת- שאי אפשר להאמין לכל מה שכתוב במקומות הללו. פעמים רבות נדמה לך, אולי, שמדובר בזוג אמיתי, דתי, "עם בעיות", או עם התלבטויות... ובסך הכל מדובר באיזה גבר משועמם עם פנטזיות, או החלומות של איזו אשה שמעבירה זמן בעבודה, או במישהו שסתם נהנה להגיד כמה הכל רע וכדומה... בתחילת הדרך, זה קרה לי לא מעט פעמים עם שאלות באתר, אנשים שאלו שאלות שהיו נראות במבט ראשון ממש ממש מזעזעות... ותיארו מצב רוחני נוראי... ואז פעם אחת התייעצתי עם חבר שאמר לי משפט- it's too bad to be true, משפט שהפך למשהו שאני זוכר תמיד. יש דברים שהם קשים ורעים מכדי להיות אמת. ומאז אני מפעיל מין סינון שכזה בראש.... ולכן צריך לקחת בעירבון מאוד מוגבל מה שאתה קורא שם, כי בהחלט יכול להיות שזה איזה בחור שמגשים פנטזיות על גבי המקלדת.

הנקודה השניה היא קצת הפוכה- גם אם הטענות על שעמום, חיפושים וכדומה... הן נכונות. הרי שבוודאי המחשבה ש"שם בחוץ לכולם כיף ורק אנחנו סובלים", היא טעות מבחינה מעשית. העובדה הפשוטה היא שתמיד ישנם קשיים, תמיד יש התלבטויות, ואפילו הזוג "הכי משוחרר בעולם" יחווה קשיים. ובדרך כלל- יותר קשיים. עובדה שבכל העולם עוסקים בזה בלי סוף, יש גירושים, יש סבל, יש תהומות של פרידות וחיפושים אחר האושר. להיפך, דווקא דרך החיים הדתית הרבה פעמים מביאה אושר ואריכות ימים...

חיי נישואים בריאים, על פי כל המחקרים, הם כמעט תמיד מתכון לאושר רב יותר. אז הטענה ש"רק תשחררו קצת" והאושר יושפרץ, היא פשוט לא נכונה. זה לא אומר שלא צריך לשפר, אלא שצריך לקחת בעירובין מוגבל כל טענה ש"תראו איך כל אלו שמגשימים את עצמם מינית כל כך מאושרים". זה פשוט שקר. ולרוב יש יותר בעיות ל"משוחררים". העולם לא מחולק ל"דתיים מסכנים שאסור להם ולכן הם סובלים כל הזמן", ולכאלה שעושים כל מה שבא להם ולכן הם הכי מאושרים. אם כבר ישנה חלוקה כזו, היא פעמים רבות הפוכה- גברים גרושים, לדוגמא, הם האוכלוסיה הכי מתאבדת בארץ, והגירושין פורחים יותר במסגרות ליברליות יותר. כמובן.

הנקודה השלישית היא שחשוב להגדיר היטב ולדעת את הרמות והמסגרות-
יש דברים שאסורים לחלוטין, מהתורה, שהם חטא עמוק ונוראי, ולכן כל סבל אנושי לא יתיר אותם. לדוגמא, זה לא משנה כמה בחור נמשך לגברים וכמה הוא "סובל מינית", זה לא יתיר משכב זכור או חיים משותפים עם גבר. בשום צורה. וכמובן שבגידות, חד מיניות, קווירים או כל הדברים הללו שמנסים להכשיר- הם איסור גמור ומוחלט.
הרמה/ מסגרת השניה היא שיש דברים שהם "לא ראויים", שהם בעיה שצריך להתמודד איתה (כמו גלישה למקומות לא צנועים, או חוסר רצון או יכולת לתפקודים בזוגיות...), שזו בעיה שיש להתמודד איתה ולפתור. ולמצוא כיוונים הלכתיים שיקלו על ההתמודדות התוך משפחתית וכדומה... אבל הם בהחלט לא ברמה של המסגרת הראשונה.
ויש עוד "מסגרת"- דברים שהם מותרים. לפעמים רצויים, וצריך לעשות, אבל מחוסר ידע או מחוסר היכרות מספקת עם הדת, נחשבים לאסורים בעיני הציבור או אנשים פרטיים. וכאן צריך ייעוץ והרחבת ידע.

אז אחרי ההקדמה הזו-
למיטב ידיעתי והבנתי, אחרי שנים רבות רבות של ייעוץ ועניה על שאלות בתחום, עיקר המשיכה בזוגיות, בחיי אישות ובמשפחה לא קשורה כלל למה שיש פיזית, "על שולחן". אלא היא מתחילה במחשבה, בצורת ההתייחסות לדברים וברצון הפנימי. כמעט כמו כל דבר בעולם- זה עניין של עבודה ורצון.

בדיוק כמו שמוכח שמראה חיצוני (השאלה האם אני יפה או לא יפה) הוא ענין של תפיסה עצמית ושל הרגשה פנימית, ומי שמקרין אור פנימי ושמחה ייחשב ליפה... כך גם בזוגיות, אהבה וחיי אישות- דרך המחשבה, החינוך העצמי והגישה הם הקובעים. גבר שלא יפסיק לומר לעצמו שאשתו היא הכי יפה, הכי מושכת והכי טובה בעולם- ויחזור על זה שוב ושוב- ככה הוא גם ירגיש. ואשה שתגיד לעצמה כל הזמן שהיא בכלל זכתה בהגרלה העולמית ובעלה הוא מושא הערצה גברי שמיימי- זה יבוא לידי ביטוי בכל החיים האישיים שלהם (וכן, אני מדבר גם על יחסי אישות כרגע, לא על "אהבה זוגית רוחנית טהורה" בלבד). זה גם, קצת, שכנוע עצמי, אבל זה גם משהו שמקרין היטב, החוצה על בן הזוג. ועל הזוגיות עצמה. כמו העצה שנותנים גדולי החסידות על עצם עבודת השם- ככל ש"תתלהב" יותר חיצונית, זה ילהיב אותך פנימית ורוחנית.

זה נוגע להמון דברים מעשיים- החל מהבעת התפעלות במילים מהיופי של בן/ בת הזוג, לבוש מתאים לאירוע ולאינטימיות שלהם, הבעת רגשות של שמחה, הבעה במילים של ההנאה ההדדית. חזרה ואמירה על מחוייבות מוחלטת להנאה של בן/בת הזוג... כל אילו מאוד עוזרים.

כמובן שגם שמירת הלכות נידה וההתחדשות של פעם בחודש תורמים מאוד לתחושה של הרצון והכמיהה אחד לשני. אז כמו כל דבר- זה "מתחיל מהראש".

ואחר כך גם באה התנהגות זוגית שעוזרת לכך. ואני בהחלט מתכוון לצדדים "מעשיים"...

אחרי הניסיון שלי לשמור על מגבלות הצניעות בדיבור. אומר כך- לדוגמא, אם אשתך נרדמה קצת לפניך (סתם ביום חול רגיל, לאו דווקא בהקשר של אישות), תתבונן בה. תגיד לעצמך כמה היא יפה, כמה זכית, איך זה יכול להיות שמכל הנשים בעולם אתה זכית לאשה הכי יפה, הכי מושכת והכי... תדע לך שבפעם הבאה זה יעורר אותך יותר. ואם גם האשה תעשה את זה לגביך, זה מתכון לחיים מאוד סוערים וטובים בתחום הזה. הכוונה היא לעשות את זה בלי שהיא תדע בדווקא, לא מהפה ולחוץ.

כמובן, אם במקביל האדם חושף את עצמו למראות לא צנועים, זה פוגם... אבל עדיין לשיטה הזו יש יתרונות רבים.

חכמים גם מלמדים אותנו שיש מקום, גם בזוגיות הכי קרובה, לשמור על רמה נאותה של "פאסון", נקיות הגוף, ריח הגוף וכדומה... כי פעמים רבות בגלל הקרבה הרבה של בני הזוג נוצר מצב של "ליבו גס בה", והפוך... וזה גם ענין יום יומי שוחק... ואז מזלזלים בצורך לשמור על נקיות אחד מהשני, ריחות, בגדים נעימים ומושכים וכדומה. אז כמובן שלא צריך להתלבש בבית תמיד כמו שיוצאים לחתונה, אבל עדיין יש מקום להשקעה בעניינים הללו בתוך הבית, שמירה על ריחות נעימים, בגדים מושקעים לטובת בני הזוג וכדומה.

לזה יש להוסיף משהו שכתבתי כאן בתשובות כמה פעמים- ישנם כמה דברים, בודדים, שחכמים אסרו או לפחות לא המליצו בין בני זוג... ברוב השאלות זה "מרגיז" אנשים ורבים שואלים על זה... ואני עונה על זה שהרבה פעמים דווקא העובדה ש"לא הכל מותר", נותנת טעם מיוחד למה שמותר. משאירה עוד טעם של הרפתקה קטנה. כי לא הכל ניסינו... דווקא בגלל האיסור. זה מרגיז שלא הכל מותר? אז מלבד ההבנה של החכמה האלוקית של חז"ל, דווקא ה"רוגז" הזה נותן איזה ערך מוסף ליחסים שבהם "כמעט הכל" פתוח.

ועוד נקודה- כמו הרבה "דברים נסתרים", ובעיות מצטברות... אם יש קושי בתחום הזה- הוא לא יגמר מאליו. ולהיפך, תסכולים "נצברים", נוטים להפוך לקשים ומורכבים הרבה יותר מאשר הם באמת. ולכן, חייבת להיות פתיחות בין בני הזוג בתחום הזה, בירורים, והבעת קושי אם ישנו. אני לא מאלה שחושבים שצריך לרוץ ל"טיפולים" ולשיתוף של יותר מידי אנשים או אנשי מקצוע, אבל לבני הזוג, בתוכם, זה מאוד מאוד חשוב לא לשמור קושי בבטן.

ודבר מאוד חשוב נוסף- לצערנו, דווקא התרבות המתירנית שסביבנו, העיסוק בכך בפומבי, ההחפצה של המיניות, מצעדי הגאווה וכדומה... גורמים לכך שבמוחנו חלק ניכר מהדברים הללו מצטיירים בצורה שלילית. נוצר קשר די ישיר בין העניינים הללו לתחושת ההחפצה של נשים, של גוף, של רדיפת החיצוניות, של הגדרה עצמית על ידי מיניות ועוד ועוד... אבל, חשוב תמיד לזכור שבין בני הזוג, מדובר על דבר קדוש וטהור ובהיר וטוב. לרבים מאיתנו זה מאוד מאוד קשה לעשות את החייץ הזה. דווקא המתירנות וה"קלילות" של העולם לגבי זה הופכת את זה למשהו שגורם תחושת ריחוק ו"חטא", אולם זה לא כך בין בני הזוג. בתוך הדבר המשפחתי.

ולבסוף, כפי שהבטחתי... יש בהחלט אצלי כמה רעיונות מעשיים, משחקים זוגיים ומשחקי אישות שאספתי במשך השנים, ושלדעתי עוזרים מאוד לרענון, גיוון וכדומה. ויכולים מאוד לשפר את הקשר הפיזי הזוגי... אני נמנע מלפרסם זאת כאן ישירות, אם תרצה, או אם מישהו אחר ירצה וישלח לנו מייל אישי למערכת הניהול של האתר שורש, אני אשלח את הרשימה לשם.

ניתן לשלוח מייל על ידי לחיצה כאן