אני שונא רבנים, לצערי

תשובה:

טוב, זו שאלה מעניינת ומצערת, אם כי לא מפתיעה.

אנחנו צריכים לזכור שיש לא מעט אנשים בארץ ישראל, בעיקר בתקשורת, אבל לא רק, שעוסקים כל היום בהכפשת הדת, ואם לא בהכפשת הדת, אז בהכפשת הנושאים שלה וה"ממסד הרבני". לצערנו זה כולל גם לא מעט "דתיים", מסורתיים וכדומה. ביניהם לא מעט אנשי ציבור.

אני סבור שיש לכך כמה כיוונים שצריכים טיפול (מבחינה אישית, אני לא באים וכנראה לא יכולים לפתור את הבעיה הכללית כרגע)-
א) צריך לעבוד על עצמנו כמה התקשורת בארת ובעולם היא חד צדדית, מתפרסנת ומפרנסת את הרע ואת הביזארי ואת המפריד. ככה הם "מוכרים עיתונים". הרב וויצמם מישיבת מעלות תמיד מביא משל- "נניח שמישהו תרם 7 מיליון שקל ובנו בניין של יד שרה בנהריה... זה, במקרה הכי הכי טוב, שווה חצי שורה בעיתון המקומי. זה בטח לא יפתח אף מהדורה של חדשות... אולם אם אותו אחד ימעול ב7 מיליון ש"ח מכספי יד שרה בנהריה- אלו חדשות מסעירות שיגיעו למקום הראשון בכל מקום". ככה עובדת התקשורת העולמית היום. וזה עוד לפני שדיברנו על אג'נדה ועל שמאלנות ועל שנאת דת. פשוט- קשה עובד העסק שמביא כסף. אחר כך תוסיף לזה שרוב הכותבים והעורכים באים על רקע של שנאת דת, של "צעירות" נפשית ומחשבה שמאלנית (לא במובן של ארץ ישראל וערבים ויהודים, אלא שמאלנות אמיתית, עולמית של "שחרור" וזכויות אדם ומיניות חופשית והרס המשפחה וכדומה...) וקבל את התמונה המליאה למה כל כך קל להשמיץ, לבזות ולקלל את הדת. וממילא את אלו ששומרים עליה. צריך המון עבודה עצמית כדי להפסיק להאמין לכל זה. זה לא דבר קל. כי הם טובים מאוד במה שהם עושים ואנחנו עצמנו "צהובים" ואוהבי רוע במידה כזו שנוח לנו לשמוע יותר על רע ומכוער. אז צריך המון המון עבודה עצמית כדי לא ליפול למלכודת הלשון הרע הזו.

ב) צריך לזכור שאין דבר כזה "מועצת רבנים" שמתכנסת מידי יום ומחליטה החלטות בשמם של הרבנים. יש המון אנשים פרטיים, טובים יותר וטובים פחות, שמשתדלים ועושים ככל יכולתם. ויש גם כאלה שרעים, שיש להם יצרים וחוסר יכולת להשתלט עליהם... ונטיות לא חיוביות. ולכן אי אפשר להקיש ממעשיו של אחד על אחר, או מקבוצה על אחרת. גם אם, משום מה, מעשיו של מישהו לא מצואים חן בעיניך (שוב, אחרי שסיננת את הרוע של הלשון הרע), זה לא אומר כלום על "הרבנים", כי אין כזה דבר, מועצת הרבנים הרשמית. ולכן לא מה שאומרים על רב, זה משהו על "רבנים".

ג) נקודה חשובה- הרבה פעמים השנאה למישהו היא לא דווקא בגלל שהוא רע ומושחת, אלא הפוך, בגלל שהוא טוב מידי. כך מסביר הרב קוק את שנאת העמים לעם ישראל- עם ישראל בא ללמד את העולם חובות מוסר, שהאומות לא היו מוכנות לקבל. וזה גרם לשנאה גדולה. אותו דבר, רק ביותר קטן, אפשר לומר גם על אנשים מוסריים. מי שפחות מוסרי, שחייו פחות טהורים ויותר מופקרים, מתקשה מאוד לקבל את האנשים המוסריים הללו. והוא ממילא מפתח כליהם שנאה. הוא רואה אנשים במדרגות גבוהות משלו, רוחניות משלו, ומכיוון שהוא לא יכול להגיע לשם... הוא מפתח "תירוצים" של מושחתות, של "הם בטח משקרים", של "הם כולם רמאים"...  וממילא שנאה. ולכן חייבים לדעת שחלק ניכר מהשנאה הוא בעצם דווקא בגלל המוסריות.היתירה. שמובילה לשנאה. כמו שהעמים שונאים את עם ישראל.

ד) הנקודה שאולי הכי חשובה- בסופו של דבר היהדות היא "דת רבנית" או מה שקרוי בלשון הגמרא- פרושית. שנאה לרבנות היא בעצם שנאת היהדות כמו שכולנו מכירים אותה. ולכן זה דבר שצריך לעבוד עליוף לשפר אותו ולהתקדם לאט לאט בהבנה שאולי לא חייבים לאהוב את כל הרבנים, אבל אסור לשנוא.