השפעת תרבות המערב על חיי הזוגיות

לפני זמן מה העברנו סדרה של הרצאות לקבוצת בנות המכונות בלשון הפוליטיקלי קורקט "מחתך סוציו-אקונומי נמוך". אחד התרגילים שאני נוהג לעשות במקרים כאלו הוא ניסיון לחשוף את התלמידים/ות לרצונות פנימיים ועמוקים שלהם, כדי להראות שבתוך תוכנו כולנו שואפים לטוב אמיתי ולאושר פנימי ולא ל"קצף המאושר שמשדרת התרבות סביבנו". ואז, כאשר הגענו לנערה אתיופית בת 14, שאלתי אותה מה הרצון הפנימי ביותר שלה, מה השאיפה הנואשת ביותר של ליבה, והיא ענתה בהתרגשות- "הכי הייתי רוצה שיהיה לי חבר". באותם רגעים, ולא בפעם הראשונה, הרגשתי במלוא העוצמה את המחיר הכבד שגובה מאיתנו התרבות המערבית... את "שינוי השכל" שכולנו עוברים בעקבות מה שהיא מציבה כיעדים עליונים ואת ההשפעה הממש מזיקה שלה על חיינו.

לא מדובר על "המקום שבו עם ישראל נמצא עד שנראה לו את האור". מדובר על תרבות שגובה מאיתנו מחיר כבד בחיי היום יום וגורמת נזקים כמעט לכל אחד- החל מילדים שמתחילים לעשן בגיל אפס וכלה במשפחות שמתפרקות על רקע מה שנחשב לחיי משפחה מוצלחים. יש לתרבות סביבנו מחיר שבא לידי ביטוי בכל תחום מחיינו.

ניתן היה לומר שמדובר על ה"צד החלש" של התרבות המערבית, על אלו שנופלים בתאוות האישיות ושלא יודעים באמת מהי תרבות, יש כאלה שיקראו לזה ה"מכנה המשותף הנמוך ביותר"... אולם ללא הלגיטימציה שנותנת האידיאולוגיה, הצדדים ה"גבוהים" של התרבות, הרי שלא היה מקום ברור וקל כל כך גם לנפילות. דהיינו- בגלל העיקרון ה"רוחני" של נתינת דרור ליצרים של האדם, הנחלת העיקרון האלילי של הפיכת החולשות והכניעה להם למצווה, הרי שהדברים מגיעים לכך שבנות 14 ממשפחות הרוסות מבלות את ימיהם בחלומות בהקיץ על החבר שיבא מהחלומות ההוליוודים ויגאל אותם מהצרות.

אין תחום שבו ניכרת השפעתה של תרבות זו על חיינו כמו בתחום הזוגיות, האהבה האנושית וחיי המשפחה. בתחומים אלו יש הבדל אדיר בין התרבות סביבנו למסרים של התורה ודרכה ומסרים אלו מחלחלים לחיינו, משפיעים עליהם ומשנים אותם בהרבה מאוד מובנים. מעטים מאוד מבינינו מצליחים ל"שים את החייץ" בין חיי הרחוב, התקשורת, שטף ה"אהבה" היצרית שבעולם והמסרים הסמויים של התרבות סביבנו לבין חיי הבית. והדבר הוא בנפשנו... המחיר שאנו משלמים על עיוות מושגים זה הוא נורא ואיום ומציב במקומות גבוהים דווקא את היצריות האנושית, התאוות והשגתן ומשפיע ישירות על כל בית ובית. לעיתים קרובות אנחנו לא מצליחים ל"הניח בצד" את ההנחות הבסיסיות של העולם סביבנו, את התמונות הלא צנועות, את המסרים התקשורתיים שמקדשים את כל מה שטמא לנו כאשר אנו ניגשים לבנות את בתינו. לעניות דעתי זו משימת הדור- בניית זוגיות ביראה, תורנית ורוחנית מתוך התעלמות מרעש שמסביב.

למרות שקושי זה נכון לגבי כולנו, הדבר נכון במיוחד, כמובן, למי שנחשף בעבר ותוך כדי חייו לצדדים הפחות צנועים של התרבות המערבית- דרך עיתונות, טלוויזיה או הרשת. הדברים משפיעים יותר ומשנים את עצם תפיסת העולם, את החיפוש הזוגי ואת חיי המשפחה. פעמים רבות אנחנו מקבלים "שאלות לרב" שמותירות אותנו המומים ונסערים מעצם הרעיון, עצם העלאת הקושי וההתלבטות... בבחינת- "מאיפה בכלל בא הרעיון הזה". אנחנו צריכים, כפשוטו, לוותר על הנחות אלו ועל ה"חופשיות" הזו כאשר אנו ניגשים להנות השקפת עולם בכלל וזוגיות אמיתית ומשפחתית בפרט. זו משימה אדירה, אולם קידוש הזוגיות בימינו בוודאי יוביל לקידוש כלל החיים, שמתחילים מהמשפחה. ממילא יש צורך לרכז מאמץ אדיר, אולי אפילו סיזיפי בחיים טהורים יותר, בהימנעות מהיחשפות לתכנים אלו ולשימת החית הברור בין מסרי התרבות המחלחלים אלינו לחיינו שלנו.