נקודה מהזוהר לפרשת כי תבא

הזוהר בפרשת נח מספר סיפור מעניין- רבי יהודה היה מתארח בבית אחד, וקם בחצות הלילה ללמוד תורה. הוא התחיל לדרוש נקודה מסויימת, הקשורה לאבן השתיה, ואז אחד היהודים, ששכב במיטתו לידו, שאל אותו שאלה עמוקה על העניין. רבי יהודה סירב לענות, לא סובב את הראש לעברו והתחיל בציטוט מתוך הפרשה שלנו, כי תבא- "היכון לקראת אלוקיך ישראל וכתוב הסכת ושמע ישראל, דברי תורה צריכים כוונה, ודברי תורה צריכים הכנה בגוף ובנפש כאחד...", אותו יהודי קם והתלבש, ובא ללמוד עם רבי יהודה. רבי יהודה המשיך מעט בנושא זה ואמר שדברי תורה אינם יכולים להילמד כאשר שוכבים במיטה, אלא מצריכים הכנה גופנית והכנה של הלב... ולאחר מכן ענה על השאלה.

נושא ההכנה ללימוד נלמד מהפרשה שלנו- "וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך". לכאורה, במובן הפשוט "הסכת" פירושו "הקשב", אולם זה יוצר שאלה מיידית- הרי המילה הבאה היא "ושמע", ולמה הכפילות? רש"י במקום מסביר שפירוש המילה הוא "כתרגומו", דהיינו- "אצית", ציית... "ציית ושמע ישראל" (קצת מזכיר את נעשה ונשמע). ובמקום אחר מסבירה הגמרא שהכוונה היא ל"הס וכתת"... ונראה שהזוהר שם מסביר מעט אחרת, ההסכת מדבר על ההכנה הדרושה ללימוד. הצד הנפשי של ההכנה. יש להכין את הגוף, כמו שלומדים מהפסוק "היכון לקראת" ויש להכין את הנפש לשמוע- "הסכת ושמע". דברי תורה ולימוד תורה צריכים לבוא על נפש מוכנה, על מצע נכון... גם במובן הגופני וגם במובן הנפשי. צריך להתכונן לקבלת דברי תורה ולהכין את הרוח לקראת המפגש הזה...