יו טיוב או אקס בוקס לילדים?
הרב יוני לביאכג טבת, תשפג16/01/2023שאלה מיוחדת מאבא מוטרד- האם לתת לילדים יו טיוב, או שעדיף אקס בוקס שבו הם פחות פסיביים...
תגיות:מסכיםסמרטפוןאינטרנטשאלה: שלום. יש לנו ילדים נפלאים וב"ה מחונכים, מגיל שנתיים ועד 15. בבית יש אינטרנט רימון, אך הילדים רואים יו טיוב וניקלודיאון והגדולים גם חשופים לסרטים. אנחנו כמובן משתדלים להתאים, אך בייחוד לאור הקורונה אנחנו לא באמת נמצאים איתם כל הזמן ובודקים. ישנו דיון בבית האם להכניס פלייסטיישן אקס בוקס וכו'.
החשיבה שבכך יש יותר שליטה בתכנים והילד גם לא פסיבי לגמרי כמו בצפייה במחשב.
נשמח לדעת מה יותר נכון חינוכית.
אבא
תשובה: שלום.
מסכים הם המגנט החזק ביותר בעולם. זה נכון לגבי מבוגרים ועוד יותר לגבי ילדים ונוער. אם זה היה תלוי רק בהם – יש מצב שהם היו מבלים את כל היום מול המסך בצפיה, גלישה ומשחקים.
על גבי זה הופיעה הקורונה, שיגעה את העולם והעצימה באופן דראסטי את החשיפה למסכים. 'הלמידה מרחוק' נתנה צידוק להורים רבים להכניס עוד מחשבים הביתה והילדים יושבים בכל יום שעות מול המסכים בשיעורי זום אבל בהחלט לא רק.
כאן מגיע התפקיד שלנו כהורים.
האחריות שלנו היא לקבוע גבולות ומינונים של חשיפה למסכים ולעזור לילדים למלא את יומם בדברים נוספים.
קריטי שהגלישה בבית בכל המכשירים תהיה עם סינון איכותי ושתהיה אפליקציה שקוצבת זמנים יומיים לגלישה. אפשר להיעזר ב'מוקד אור' שנותן יעוץ חינם להורים בנושא הזה.
מובן שגם בזמן המותר יש להקפיד על תוכן ראוי. הרשת מוצפת בתכנים לילדים ונוער שחלקם מאוד בעייתיים מבחינת המסרים וצריך לברור מה מאפשרים לילדים לצפות ומה לא. בימים בהם אנו כה מקפידים לשמור על הבריאות הפיזית ונמנעים מלגעת באנשים לא הגיוני שנאפשר להמוני תכנים לגעת בנפש של הילדים שלנו בלי סינון.
כמובן, לצד הגבולות חשוב מאוד לשוחח עם הילדים על דברים שהם רואים ולעיתים אף להצטרף איתם אל הצפיה ולהפוך אותה לחוויה משותפת שמובילה לשיח משמעותי.
לגבי קפסולות המשחקים פלייסטיישן/אקס בוקס וכדו':
הדבר תלוי בעיקר ביכולת שלנו להציב גבולות וביכולת של הילדים להישמע להם.
אין הבדל מהותי בין משחק במחשב למשחק באקס בוקס מלבד עוצמת החוויה הוויזואלית, המבחר, צירוף שחקנים נוספים וכדו'. המגנט החזק שיש במסך, כמו גם הנטיה לשקוע בתוכו ולהתמכר, נעשה חזק פי כמה. ציינת בשאלה את העובדה שלעומת סרטים בהם הילד פסיבי לגמרי, במשחק הוא אקטיבי. זה אומנם נכון, אך מצד שני הדבר מעצים את המשיכה וההישאבות לתוך המשחק.
שתי נקודות נוספות לתשומת לב:
א. לא מעט משחקים כרוכים באלימות חריפה, נהיגה פראית או חוסר צניעות.
בני נוער רבים נוטים להשלות את עצמם שהיות שמדובר במשחק וזה לא 'באמת' – הוא אינו משפיע על הנפש שלהם. הטיעון הזה שקול לטיעון שסופגניות אינן משמינות היות שעכשיו חנוכה. אי אפשר להתחמק מהאמת: כל דבר שאנחנו נחשפים אליו משפיע ומחלחל והופך להיות חלק מאיתנו.
ולכן, גם אם מדובר במשחק - לא כל דבר בא בחשבון.
ב. ישנם משחקים המאפשרים צ'טים עם שחקנים נוספים. הדבר עשוי להיות כרוך בהיחשפות לשפת דיבור בוטה וזולה, כמו גם לפתח להיכרות עם אנשים אחרים שאין לדעת מי הם ומה כוונותיהם.
לסיום, עולם המסכים מזמן לפתחנו אתגרים גדולים.
אנו מאמינים שבהתנהלות נכונה, נחושה וחכמה נוכל להשתמש בהם ולהפיק מהם תועלת ולהישמר מלהיפגע.
- לתשובות נוספות להורים בנושאי התמודדות עם המדיה: https://katzr.net/fc9e47
החשיבה שבכך יש יותר שליטה בתכנים והילד גם לא פסיבי לגמרי כמו בצפייה במחשב.
נשמח לדעת מה יותר נכון חינוכית.
אבא
תשובה: שלום.
מסכים הם המגנט החזק ביותר בעולם. זה נכון לגבי מבוגרים ועוד יותר לגבי ילדים ונוער. אם זה היה תלוי רק בהם – יש מצב שהם היו מבלים את כל היום מול המסך בצפיה, גלישה ומשחקים.
על גבי זה הופיעה הקורונה, שיגעה את העולם והעצימה באופן דראסטי את החשיפה למסכים. 'הלמידה מרחוק' נתנה צידוק להורים רבים להכניס עוד מחשבים הביתה והילדים יושבים בכל יום שעות מול המסכים בשיעורי זום אבל בהחלט לא רק.
כאן מגיע התפקיד שלנו כהורים.
האחריות שלנו היא לקבוע גבולות ומינונים של חשיפה למסכים ולעזור לילדים למלא את יומם בדברים נוספים.
קריטי שהגלישה בבית בכל המכשירים תהיה עם סינון איכותי ושתהיה אפליקציה שקוצבת זמנים יומיים לגלישה. אפשר להיעזר ב'מוקד אור' שנותן יעוץ חינם להורים בנושא הזה.
מובן שגם בזמן המותר יש להקפיד על תוכן ראוי. הרשת מוצפת בתכנים לילדים ונוער שחלקם מאוד בעייתיים מבחינת המסרים וצריך לברור מה מאפשרים לילדים לצפות ומה לא. בימים בהם אנו כה מקפידים לשמור על הבריאות הפיזית ונמנעים מלגעת באנשים לא הגיוני שנאפשר להמוני תכנים לגעת בנפש של הילדים שלנו בלי סינון.
כמובן, לצד הגבולות חשוב מאוד לשוחח עם הילדים על דברים שהם רואים ולעיתים אף להצטרף איתם אל הצפיה ולהפוך אותה לחוויה משותפת שמובילה לשיח משמעותי.
לגבי קפסולות המשחקים פלייסטיישן/אקס בוקס וכדו':
הדבר תלוי בעיקר ביכולת שלנו להציב גבולות וביכולת של הילדים להישמע להם.
אין הבדל מהותי בין משחק במחשב למשחק באקס בוקס מלבד עוצמת החוויה הוויזואלית, המבחר, צירוף שחקנים נוספים וכדו'. המגנט החזק שיש במסך, כמו גם הנטיה לשקוע בתוכו ולהתמכר, נעשה חזק פי כמה. ציינת בשאלה את העובדה שלעומת סרטים בהם הילד פסיבי לגמרי, במשחק הוא אקטיבי. זה אומנם נכון, אך מצד שני הדבר מעצים את המשיכה וההישאבות לתוך המשחק.
שתי נקודות נוספות לתשומת לב:
א. לא מעט משחקים כרוכים באלימות חריפה, נהיגה פראית או חוסר צניעות.
בני נוער רבים נוטים להשלות את עצמם שהיות שמדובר במשחק וזה לא 'באמת' – הוא אינו משפיע על הנפש שלהם. הטיעון הזה שקול לטיעון שסופגניות אינן משמינות היות שעכשיו חנוכה. אי אפשר להתחמק מהאמת: כל דבר שאנחנו נחשפים אליו משפיע ומחלחל והופך להיות חלק מאיתנו.
ולכן, גם אם מדובר במשחק - לא כל דבר בא בחשבון.
ב. ישנם משחקים המאפשרים צ'טים עם שחקנים נוספים. הדבר עשוי להיות כרוך בהיחשפות לשפת דיבור בוטה וזולה, כמו גם לפתח להיכרות עם אנשים אחרים שאין לדעת מי הם ומה כוונותיהם.
לסיום, עולם המסכים מזמן לפתחנו אתגרים גדולים.
אנו מאמינים שבהתנהלות נכונה, נחושה וחכמה נוכל להשתמש בהם ולהפיק מהם תועלת ולהישמר מלהיפגע.
- לתשובות נוספות להורים בנושאי התמודדות עם המדיה: https://katzr.net/fc9e47
הוסף תגובה
עוד מהרב יוני לביא
עוד בנושא חינוך