ירושלמי- מלחמה בשבת

בבבלי (שבת יט) אומרים שאין לפתוח במלחמה פחות משלושה ימים קודם השבת. הרמב"ם מסביר את הטעם (ל, יג): "כדי שתתיישב דעת אנשי המלחמה עליהן ולא יהיו מבוהלים וטרודים בשבת".

בבבלי מוסיפים ואומרים: "ואם התחילו אין מפסיקין. וכן היה שמאי אומר: 'עד רדתה' – ואפילו בשבת". מותר להמשיך ולהילחם אפילו בשבת, עד כיבושה של העיר.

האם מותר להתחיל מלחמה בשבת (במקום שאין סכנת נפשות)? לפי הבבלי לא.

הלכה זו מובאת גם בירושלמי (שבת א ח): "אין מקיפין על עיר של גוים פחות משלושה ימים קודם לשבת".

ומבהירים בירושלמי: "הדא דתימר במלחמת הרשות, אבל במלחמת חובה (=מלחמת כיבוש הארץ, כגון מלחמת יהושע, מתחילים להילחם) אפילו בשבת, שכן מצינו שלא נכבשה יריחו אלא בשבת, דכתיב 'כה תעשה ששת ימים', וכתיב 'וביום השביעי תסובו את העיר שבע פעמים', וכתיב 'עד רדתה' אפילו בשבת."

בירושלמי אומרים שההלכה שאין לפתוח במלחמה פחות משלושה ימים קודם שבת היא רק במלחמת רשות, אבל במלחמת כיבוש הארץ, ניתן להתחיל גם בשבת. ומוסיפים ואומרים שראשית כיבוש הארץ בימי יהושע, בכיבוש העיר יריחו, לא היה אלא בשבת.

נראה שבירושלמי באים ללמד שיש קשר אדוק בין מלחמת כיבוש הארץ לבין שבת.

וכך הביא הרב זוין (המועדים בהלכה): "קשר זה (בין הארץ לשבת) קיים מראשית כניסתם של ישראל לארץ. ולא סתם קשר, אלא תנאי עיקרי, תנאי שהותנה עם אברהם אבינו בשעת הבטחת הארץ לזרעו. כך אמרו חכמים: "'וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ' (בראשית יז ח) - אם מקבלים ישראל את השבת הם נכנסים לארץ, ואם לאו אין נכנסים" (בראשית רבה פמ"ו). מנין הלימוד לכך? המפרשים ביארו, מפני שבפסוק הקודם כתוב: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם", ואף בשבת, בפסוק "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת" וגו' (שמות לא טז), נאמר: "לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם". על כל פנים אנו רואים כאן תנאי כפול של הן ולאו: אם יקבלו - יכנסו, ואם לאו - לא יכנסו."

בתורת ארץ ישראל מלמדים שכיבוש הארץ התחיל דווקא בשבת, ונראה להוסיף שכיבוש הארץ זה סוג של קבלת תורה, שהרי עיקר התורה הוא בארץ ישראל, ולכן זה המשך של מעמד הר סיני, שהיה בשבת בבוקר.