ירושלמי- שניים שקוראים ביחד לאור הנר
הרב ישי וויצמןיז סיוון, תשפד23/06/2024פרק קסד מתוך הספר אורו של התלמוד הירושלמי
+ תיאור הספר
+ הצג את פרקי הספר
<< לפרק הקודם
-
לפרק הבא >>
מדוע הירושלמי מתיר לשניים קרוא לאור הנר בשבת, למרות שהם עוסקים בנושאים שונים?
תגיות:ירושלמיבבליאור הנרחז"ל אסרו עלינו לקרוא לאור נר שבת, שמא אדם יטה את הנר בשעת הקריאה כדי לתקן את אורו.
בשני התלמודים אומרים שאם שנים קוראים לאור הנר, אין חשש שמא יטה, כיון שברגע שאחד מהם ישלח ידו אל הנר חבירו יזכיר לו שאסור וימנע ממנו להטות.
בבבלי אומרים שהיתר זה הוא רק בתנאי ששניהם לומדים יחד באותו עניין. אבל אם כל אחד עוסק בעניין אחר, הוא לא ישים לב למה שחבירו עושה "שכל אחד מהן טרוד בעניינו" (לשון הרמב"ם).
בירושלמי לא אומרים כך, ומשמע שבכל מקרה כששנים קוראים לאור הנר אין חשש הטיה, כי הם יזכירו אחד לשני.
שורש ההבדל, הוא שבגלות כל פרט עומד לעצמו. גם מבחינת האנשים וגם מבחינת העניינים.
בארץ ישראל גם כאשר כל אחד עוסק בעניינו, עדיין "הן יכולים למחות זה על ידי זה" (לשון הירושלמי).
יתן ה' והנועם המחבר של ארץ ישראל יחיש גאולתנו ברחמים.
בשני התלמודים אומרים שאם שנים קוראים לאור הנר, אין חשש שמא יטה, כיון שברגע שאחד מהם ישלח ידו אל הנר חבירו יזכיר לו שאסור וימנע ממנו להטות.
בבבלי אומרים שהיתר זה הוא רק בתנאי ששניהם לומדים יחד באותו עניין. אבל אם כל אחד עוסק בעניין אחר, הוא לא ישים לב למה שחבירו עושה "שכל אחד מהן טרוד בעניינו" (לשון הרמב"ם).
בירושלמי לא אומרים כך, ומשמע שבכל מקרה כששנים קוראים לאור הנר אין חשש הטיה, כי הם יזכירו אחד לשני.
שורש ההבדל, הוא שבגלות כל פרט עומד לעצמו. גם מבחינת האנשים וגם מבחינת העניינים.
בארץ ישראל גם כאשר כל אחד עוסק בעניינו, עדיין "הן יכולים למחות זה על ידי זה" (לשון הירושלמי).
יתן ה' והנועם המחבר של ארץ ישראל יחיש גאולתנו ברחמים.
הוסף תגובה
עוד מהרב ישי וויצמן
עוד בנושא ספרות חזל