ירושלמי- הדגשת בעל השמועה המקורי

במסגרת לימודנו בבית המדרש "צדקו יחדיו" - לאיחוד התלמודים, שמנו לב להבדל שיטתי בין התלמודים באופן הבאת השמועות בשם אומרם, ואולי נוכל לדלות מכך גם חידוש הבנה גם בפרשת השבוע - "שמות".

לשותפות ותרומה לבית המדרש - https://did.li/Shutafut
 

נביא דוגמא מסגנון הבבלי (ברכות כז): אמר רבי זירא אמר רבי אסי אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא אמר רב: בצד עמוד זה התפלל רבי ישמעאל ברבי יוסי של שבת בערב שבת".

בבבלי מציינים את חוליות שרשרת אומרי השמועה, בלי להבדיל בין האומר הראשון לבין אלו שאומרים בשמו.

לעומת זאת בירושלמי (חגיגה ג ב): "ר' זעירא ר' יסא ר' יוחנן ר' יניי בשם רבי: האוכל אוכל שלישי בתרומה נפסל גופו מלוכל בתרומה".

בירושלמי תמיד מציינים באופן מיוחד את בעל השמועה: "בשם רבי פלוני".

סגנון הירושלמי מתאים למה שאומרים בירושלמי (א ב): "גידול אמר: כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו. ומה טעמא? אך בצלם יתהלך איש." 

בכל שמועה בירושלמי מגדירים ומציינים מי הוא בעל השמועה. 

הציון המיוחד של "בעל השמועה" נובע ממבטו הכללי והשורשי של הירושלמי. השורש ממנו הופיעה שמועה זו ממשיך להופיע ולעמוד לנגד עיניהם של מוסרי השמועה.

"תֵּ?ן לְ?חָכָם וְיֶחְכַּם־ע?וֹד הוֹדַ?ע לְ?צַדִּ?יק וְי?וֹסֶף לֶֽקַח".