ירושלמי- שופר ותשובה

בהלכות תשובה מסביר הרמב"ם את הרמז שיש בשופר:

"אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם".

השופר אומר לנו, ועוזר לנו, לחזור בתשובה.

הקשר האדוק בין שופר לתשובה, כתוב בירושלמי.

המשנה אומרת "שופר של ראש השנה - של יעל פשוט". אמנם למעשה אנו תוקעים בשופר של איל, כפוף, כדעת רבי יהודה, אבל לדעת חכמים - בשופר של יעל, שצורתו פשוטה ולא כפופה. (להרחבה בעניין זה - עיין בקישור בסוף הדברים.)

בירושלמי מסבירים: "אמר רבי יונה - כדי שיפשטו לבם בתשובה". צורת השופר, שהיא פשוטה, מבטאת את פתיחת הלב לשוב ולהתקרב יותר אל ה'. מפורש אפוא בירושלמי שמהותו של קול השופר הוא לחזור בתשובה. הציבור ששומע את קול השופר, מקבל ממנו מסר כח לתשובה.

מקור נוסף בירושלמי, המסביר את התשובה שבשופר, הוא בהסברת המבנה של מלכויות זכרונות ושופרות, והטעם להזכרת עשרה פסוקים בכל אחד מהם, וכך אומרים בירושלמי (פ"ד ה"ז):

"אין פוחתין מעשרה מלכיות - כנגד עשרה קילוסין שאמר דוד: "הללויה הללו א-ל בקדשו הללוהו ברקיע עזו" וגו' עד "כל הנשמה" וגו'.

מעשרה זכרונות - כנגד עשרה וידויים שאמר ישעיה: "רחצו הזכו הסירו" וגו' "למדו היטב דרשו משפט" וגו', מה כתיב בתריה? "לכו נא ונוכחה יאמר ה' " וגו'.

מעשרה שופרות - כנגד שבעה כבשים פר ואיל ושעיר."

הירושלמי אומר ששלושת הברכות נתקנו במבנה של תשובה. מתחילים בקבלת עול מלכות שמים, ומתוך כך הוידוי, והתוצאה עבודת ה' וקרבת א-לוקים.

שמא מתוך סוגיות הירושלמי למד הרמב"ם שקול השופר מביע תוכן של תשובה.

יתן ד' ונזכה לשמוע את קולו של השופר הגדול לחרותינו.

להרחבה בענין שופר פשוט או כפוף-
https://drive.google.com/file/d/1e5y1blVbzuOV-Nc2bqCtH-kcC87H9-Lh/view