ירושלמי- מלאכים מול בני אדם

הכתוב בתהילים אומר "בָּרֲכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ". האם מדובר כאן במלאכים מן העליונים או מן התחתונים?

בבבלי מבינים שהכוונה למלאכים מן העליונים (שבת פט): "אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצאה בת קול ואמר מי גלה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו, דכתיב ברכו ה' מלאכיו גיבורי כוח עושי דברו לשמוע בקול דברו - ברישא עושי והדר לשמוע." בבבלי מדובר כאן על מלאכי השרת, וישראל שהקדימו נעשה לנשמע הנהיגו עצמם ברז של מלאכים.

במדרש בתחילת ויקרא רבה אומרים שהמלאכים כאן הם מן התחתונים. לשון המדרש:

"רבי תנחום בר חנילאי פתח "בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְּבָרוֹ וְגוֹ'" במה הכתוב מדבר? אם בעליונים הכתוב מדבר, והלא כבר נאמר: "ברכו ה' כל צבאיו", הא אינו מדבר אלא בתחתונים. עליונים ע"י שהן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקדוש ב"ה נאמרו "ברכו ה' כל צבאיו", אבל תחתונים על ידי שאינן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה לכך נאמר "ברכו ה' מלאכיו" ולא כל מלאכיו."

בהמשך המדרש דורשים את הכתוב על הקדמת נעשה לנשמע, אבל לא בדיוק כמו בבבלי: 

"עֹשֵׂי דְּבָרוֹ" רבי הונא בשם ר' אחא אמר בישראל שעמדו לפני הר סיני הכתוב מדבר שהקדימו עשייה לשמיעה ואמרו "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע".

במדרש תורת א"י מבינים שמדובר כאן על מלאכים שהם מהתחתונים, כדוגמת עם ישראל שהקדימו נעשה לנשמע. 

לסיכום, בבבלי יש הבדלה ופער בין מלאכים עליונים, לבין בני אדם. אמנם יש פעמים שבני אדם מתנהגים בתכונות מלאכיות, אבל עדיין יש הבדלה - מלאכים זה מלאכים ואדם זה אדם. בתורת א"י גם בני אדם נקראים מלאכים. זאת אומרת שהקשר לא-לוקות טבוע בעצמיותם עד כדי כך שהם נקראים מלאכים. אמנם עדיין יש הבדל בין עליונים לתחתונים. תחתונים "אינן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה", כלומר אין בהם את ההתמסרות המוחלטת לדבר ה', כי בעולם שלנו יש מניעות נסיונות אתגרים והתמודדויות, ועבודה קשה כדי לעמוד בתפקידיו של הקב"ה. אבל עדיין נקראים מלאכים. 

ההבדל בין התלמודים נובע מהיחס בין עליונים לתחתונים. בגלות העולם הזה הוא תחתון, ואינו יכול להופיע בטהרתו. בא"י הארציות עולה, ומלאכים מהלכים עליה.

נדמה שגם במלחמה הנוכחית אנו רואים מלאכים מהלכים על הארץ, יתן ה' ונזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.