עולמות נפגשים

ירון: הודו להשם כי טוב כי לעולם חסדו
חיים: ירון זה אתה ?

ירון: חיים מה נשמע ?
חיים: ירון הכל בסדר איתך ? מה קרה לך , מה זה הבגדים האלה והזקן, מה הקטע ?

ירון: מה לא שמעת ? חזרתי בתשובה
חיים: אתה לא רציני

ירון: כן זה אמיתי, תיגע בזקן
חיים: אני לא מאמין, אז אתה רוצה להגיד לי שמעכשיו אתה לא אוכל יותר חמץ בפסח? תגיד לי אתה השתגעת ? איך זה קרה ?

ירון: פשוט מאוד, התחלתי לחשוב קצת על העולם, והבנתי שאני רוצה לעשות שינוי
חיים : בטח שטפו לך את המוח, היית בהודו או משהו, מה לקחת שם ?

ירון: המוח שלי באמת כבר היה מלוכלך וזקוק לשטיפה, אבל כמו שאתה מכיר אותי, נראה לך שמישהו הכריח אותי לגדל זקן ולשים כיפה
חיים: האמת שלא. מה באמת קרה ?

ירון: אתה באמת רוצה לשמוע ?
חיים: כן. אתה יודע שאני גדלתי דתי

ירון: לא, לא ידעתי
חיים: כן עד גיל 15 הייתי דתי

ירון: אז מה קרה ? השתגעת?
חיים: הפוך התפכחתי. יש לי הרבה מה להגיד לך על הדת. אבל בוא נשמע אותך קצת קודם

ירון: אתה פתוח להקשיב באמת?
חיים: כן, באמת

ירון: יש לך עכשיו ארבע שעות פנויות?
חיים : אתה מתכוון לשטוף לי את המוח?
ירון: למה הוא מלוכלך או משהו ? אני מתכוון להסביר לך בהיגיון, לאט ובזהירות, למה אני אוכל מצות בפסח
חיים: אז למה ארבע שעות. למה לדתיים יש תמיד תשובות ארכות ומסובכות מלאות סיפורים שלא קשורים
ירון: זה הולך לפי השואל... הכוונה שבדרך כלל שואלים שאלה בנושא אחד אבל הבעיה היא לא שם, הבעיה היא עוד קודם בתפיסת עולם. לכן צריך להתחיל מההתחלה ורק בסוף להגיע לתשובה. אני אשתדל שזה לא יהי מסובך, וגם שהסיפורים יהיו קשורים
חיים: טוב תתחיל נראה לאן נתפתח

מציאות הבורא
ירון: נתחיל מההתחלה, מהבורא
חיים: למה אתה מאמין בכך שיש בורא לעולם?
ירון: באמת אני לא מאמין בזה.
חיים : מה זאת אומרת, אתה הרי חזרת בתשובה, לא ?
ירון: אני לא מאמין בזה, אני יודע את זה!
חיים: איך אפשר לדעת את זה, זה הרי עניין של אמונה, או שאתה מאמין או שלא.
ירון: ממש לא ככה. זה שיש בורא לעולם, זה הגיון פשוט. כל כך פשוט, שלפעמים אנשים מרגישים שזה לא מספיק מתוחכם בשבילם כדי להסכים עם זה.
חיים: תסביר

ירון: לכל תופעה בטבע יש סיבה, שום דבר לא נעשה מעצמו. נכון?
חיים : בוודאי
ירון: כשאתה רואה ציור יפה, ברור לך שמישהו צייר אותו, נכון ?
חיים: נכון
ירון: כשאתה רואה בניין גדול ברור לך שמישהו בנה אותו, נכון ?
חיים: נכון.
ירון: כשאתה רואה שדה, ברור לך שמישהו זרע אותו ?
חיים : לאו דווקא, יש יערות שלמים שאף אחד לא זרע. זה בדיוק ההבדל, דברים מלאכותיים אכן צריכים מישהו שיעשה אותם, אבל הטבע, מסתדר לבד. יש חוקי טבע, והדברים מתפתחים מעצמם.
ירון: ומאיפה הגיעו חוקי הטבע ?
חיים: הם גם התפתחו מעצמם?
ירון: כנראה שלא... בפרט שרואים כזה סדר וארגון בכל פרט הכי קטן בטבע, זה לא יכול לקרות מעצמו. גם אם נקבעו כמה חוקים שמסדרים הכל, חוקים אלה עצמם צריכים היו להיקבע על ידי מישהו. ממילא אפשר להבין הטבע והעולם לא נהיו מעצמם, לעולם יש בורא.

חיים : ואולי העולם תמיד היה קיים?
ירון: העולם הוא לא אינסופי, הוא מוגבל, לכל תופעה מוגבלת יש התחלה וסוף. גם המדע מסכים לכך שהיה שלב מסוים שבו העולם התחיל. המדע לא מתכחש לכך שיש התחלה לעולם, ולא מתכחש לכך שמשהו היה צריך להתחיל את העולם. הוא רק לא מדבר כל כך על השלב הראשוני, אלא רק על השלב הבא, מה היה מהרגע שהעולם נברא, איך התפתחו כל היצורים.

חיים : אז אם לכל תופעה יש סיבה שקדמה לה, אם כל דבר נברא בשלב מסוים, אם כך גם את הבורא מישהו ברא. מי ברא אותו?
ירון: לכל תופעה יש סיבה, זה כלל שרלוונטי על תופעות מוגבלות, דברים שיש להם התחלה וסוף. הבורא אינו מוגבל, אין לו התחלה ואין לו סוף, כדי לברוא אותו צריך שהוא יתחיל מתישהו, אבל הוא לא התחיל מעולם, הוא באמת תמיד היה קיים.

חיים: התחלת לדבר גבוה מדי. מה זה אינסוף?
ירון: את זה באמת אנחנו לא מבינים. לכן אנחנו לא יודעים להגדיר מה זה, רק להגדיר מה זה לא, זה משהו שאין לו סוף.

חיים: גם העולם שלנו הוא אינסופי, תראה כמה כוכבים יש בשמיים, ממש אינסוף.
ירון: זה לא אינסוף, זה אינספור.
חיים: שוב בלבלת אותי
ירון: דרך מאוד ארוכה לא הופכת להיות אינסופית. אם תיקח למשל את כמות התמונות שאי פעם הועלו לאתרי האינטרנט, זו כמות עצומה, אך לא אינסופית. אולי זה הרבה שקשה לספור (אינספור) אבל לא אינסוף.
חיים: אז מתי זה הופך לאינסוף?
ירון: זהו שזה לא הופך לאינסוף. דבר אינסופי, הוא אינסופי כבר מהרגע הראשון. ומכיוון שהוא אינסופי אין לחושים שלנו (המוגבלים) אפשרות לתפוס אותו.
חיים: אז איך יודעים שזה באמת שם?
ירון: כמו שאמרתי, היגיון פשוט. עם העולם שלנו הוא מוגבל, ונברא בשלב מסוים, משהו היה חייב לברוא אותו. לפני שהוא נברא לא היה כלום "אַיִן", כדי להפוך את האין הזה ליש, היה צריך בורא אינסופי שיעשה את זה. מכאן שיש בורא והוא אינסופי.
חיים: שוב איבדתי אותך.

ירון: אני אתן לך דוגמא. מכיר משחקי מחשב
חיים: בטח
ירון: יכול להיות שהמשחק תכנת את עצמו?
חיים: ודאי שלא
ירון: נכון. צריך מישהו מ"מימד" אחר שיוכל לעשות את זה. ככה גם עם העולם, מי שברא את העולם חייב להיות בעל מימד אחר. אם הוא יהיה גם "סופי" הוא לא יצליח לברוא עולם יש מאין.

חיים: אז אתה אומר, שאם העולם שלנו מוגבל, ההיגיון מחייב שהוא לא תמיד היה קיים. ואם הוא נברא בשלב מסוים אז היה צריך כוח אינסופי כדי שיברא אותו?
ירון: בדיוק
חיים: זה כבר מתחיל להסתדר לי. אז למה תמיד אומרים שצריך להאמין בבורא?

ירון: כמו שאמרתי לך הוא אינסוף, ואין לנו אפשרות להבין את האינסוף. מכיוון שלא מבינים, כלומר השכל לא קולט, צריך להשתמש בכוח האמונה. אבל זה לגבי האינסופיות שלו, לא לגבי המציאות שלו. זה שהוא קיים זה היגיון פשוט. כולם אגב מסכימים לזה, רק נותנים לזה שמות אחרים.
חיים : נכון, יש כאלה שאומרים שיש כוח עליון, יש כאלה שאומרים שיש משהו רק לא רוצים להגדיר.
ירון: אגב, שים לב לתופעה מעניינת. כמעט כל העולם מודים בפה מלא בכך שהם מאמינים. באמריקה אפילו על הדולר כתוב "אנו בוטחים בהשם" ואחרי אסון התאומים נשיא המדינה שלהם ביקש שילכו כולם להתפלל לבורא לשלום הנפגעים. היחידים שקשה להם להודות בזה זה היהודים.
חיים: איך יכול להיות ?
ירון: פשוט מאוד, רק ליהודים יש "בעיה" להודות בזה. יהודי שמודה בזה מבין שזה יחייב אותו לאורח חיים שונה. לנוצרים לא קשה להודות בזה כי האלוקים שלהם כמעט ולא דורש מהם שינוי באורח החיים.
חיים: אני דווקא חושב שהם צודקים,זה שהוא קיים לא מחייב שהוא גם רוצה מאיתנו אורח חיים מסוים.

ירון: עוד נגיע לזה, קודם יש לנו עוד כמה הבנות שצריך לעבור בדרך....

הרב נדב כהן הוא מחבר הספר מודעות יהודית