למה דווקא תפוח בראש השנה?

לעוד מגוון מאמרים על ראש השנה

מנהג ישראל לאכול ולברך על תפוח בדבש בסעודות ראש השנה.
מדוע דווקא תפוח? למה לא אגס? או כל פרי אחר? הרי כל הפירות מתוקים.
הבחירה בתפוח איננה מקרית. התפוח קשור מאוד לברכה שאנחנו מברכים איש רעהו – שתהיה שנה טובה ומתוקה.
בשביל להבין את הקשר בין התפוח לבין הברכה הזו, צריך להבין קודם כל מה הכוונה בשנה טובה.
ולמעשה צריך להבין מה פירוש המילה טוב?
האם "טוב" זה משהו אבסולוטי או משהו יחסי? ואם זה משהו יחסי, אז ביחס למה?
 
מה שטוב למטרה אחת, לא בהכרח טוב למטרה אחרת. גלשני סקי מאוד טובים לגלישה במורד ההר, אבל מאוד לא מתאימים להליכה במישור. מכונית טובה לנסיעה על כבישים מתוחזקים היטב, אבל די מקרטעת בנסיעה בכביש משובש וסילעי. זאת אומרת שפרוש המילה טוב היא מתאים לתכליתו.
אם חפץ או עניין כלשהו מתאים לתכליתו הוא טוב. בסיפור בריאת העולם, בסוף כל יום, הבורא הסתכל על מה שברא באותו יום - "וירא כי טוב". כלומר, מה שהוא ברא באותו היום התאים לתכלית שלשמה הוא נברא.
 
התפוח הוא פרי מיוחד. שונה מכל שאר הפירות. כבר שלמה המלך השתמש בתפוח כמשל כאשר רצה להעביר מסר של משהו מיוחד ושונה – "כתפוח בין עצי היער" (שיר השירים פרק ב).
על פי חז"ל, התפוח מאוד שונה מכל עצי היער האחרים. הוא אחד העצים הבודדים (ואולי היחיד) שכמות הפירות שלו גדולה ביחס לכמות עליו עליו ומכיוון שכך, עץ התפוח כמעט לא נותן צל, בהשוואה לעצים אחרים, מרובי עלים.
ובלשון חז"ל : "מה התפוח הזה הכל בורחין ממנו בשעת השרב ולמה כן? לפי שאין לו צל לישב בצלו" (מדרש שיר השירים, פרשה ב, פרוש על הפסוק "כתפוח בעצי היער").
יתרה מזאת, לא רק שלעץ התפוח יש הרבה פירות ביחס לכמות העלים שלו, אלא שעל פי חז"ל ניצני עץ התפוח יוצאים לפני העלים – "התפוח הזה מוציא ניצו קודם לעליו" (מדרש שיר השירים, פרשה ב).
 
התכלית העיקרית של כל עץ פרי היא לתת פירות. מתן צל היא רק תוצר לוואי של העלים, שתפקידם העיקרי הוא לייצר אנרגיה מהשמש, באמצעות תהליך הפוטוסינטזה, לטובת הצמחת הפירות. אנחנו רואים שעץ התפוח מאוד ממוקד בתכליתו. יש לו הרבה פירות ביחס לעליו. זאת אומרת שעץ התפוח מסמל משהו מדוייק שמשרת בצורה אופטימלית את תכליתו ולכן דווקא הוא מסמל את הטוב (טוב = מתאים לתכלית שלשמה הוא נוצר).
 
כאשר אנחנו אוחזים תפוח בידנו ומבקשים שנה טובה ומתוקה, אנחנו בעצם מבקשים שנזכה לשנה מלאה בעשייה התואמת לתכליתנו. יתרה מזאת, אנחנו מבקשים שלא שנצטרך להשקיע אנרגיה רבה כדי להגיע לתכלית זו, אלא שכבר לאחר יגיעה קטנה, נגיע לתכלית שלנו, בדיוק כמו עץ התפוח, שכמות עלים קטנה כבר מספיקה לו כדי להגיע לתכליתו – הצמחת הפירות.
אנחנו מבקשים גם שנזכה לקבל סימנים מוקדמים ומהירים שאנחנו אכן בדרך למילוי התכלית שלנו, בדיוק כמו עץ התפוח, שהניצנים שלו יוצאים לאוויר העולם, עוד לפני העלים.
זה הטעם (לפחות אחד הטעמים) מדוע אנחנו מברכים בסעודות ראש השנה דווקא על תפוח ולא על פרי אחר כלשהו.

שנה טובה ומתוקה!
גיל יוסף שחר MD

*הרעיון המרכזי במאמר זה לקוח מתוך "סדר ראש השנה" מאת יעל אבן, בהוצאת בינינו.

ניתן לקבל את החוברת של ד"ר שחר, 72 הכללים לתזונה מיטבית, כאן.