על מה כדאי להסתכל בשבוע הספר?

בין שאתם ממהרים ואין לכם זמן להתעכב בדוכני שבוע הספר, ובין שבאתם לסיור של שעתיים בין כל הדוכנים – ולכן אין לכם זמן להתעכב על כל ספר, מכל מקום אין לכם זמן. כרגיל. אז כדאי שלפחות ההצצה הקטנה שאתם מרשים לעצמכם, העפת המבט לעבר ספר אקראי לשם התרשמות מזורזת, תהיה יעילה.

לנוחיותכם, הנה כמה עצות טובות לניצול רבע הדקה שלכם, כדי שתוכלו להתרשם כמה שיותר גם בזמן קצר. חמש מצוות עשה וחמש מצוות לא תעשה, שכמובן אינן מצוות אלא המלצה בלבד.  

שווה להסתכל:
1. שם הכותב. המרכיב הבנאלי והבסיסי ביותר. אם השם מוכר לכם – אתם יכולים לנחש מה איכותו של הספר גם בלי לקרוא אותו בפנים (אם כי תמיד יכולות לקרות הפתעות). אם השם לא אומר לכם כלום – כדאי וחשוב לתת צ'אנס לכותבים אלמוניים, אבל בשביל זה צריך להתעכב ולהתרשם מהספר עצמו. אם השם אומר לכם משהו, כי אכלתם סופלה ממתכון שלו או הצבעתם לו בבחירות לפני עשור – אל תמהרו לצפות שגם הספר שלו כתוב טוב.
2. עמוד הקרדיטים. העמוד השני בספר הוא אחד החשובים בו. אם עמוד הקרדיטים ריק, זה הימור. ככל שתמצאו בו יותר שמות של העורך האחראי, עורך הלשון, הוועדה המייעצת, חברי המערכת ועוד – גדל הסיכוי שאתם בידיים טובות ומקצועיות.
3. המתרגם. כשמדובר בספר שעשה עלייה, לפעמים שם המתרגם חשוב יותר משם הכותב. גם אם מצאתם ספר של הסופרת הסקוטית או השוודית האהובה עליכם – אם הוא נפל לידי מתרגם לא מוצלח, לא תזהו בכלל שזאת אותה סופרת.
4. עורך. אם נתקלתם בשם העורך במקום בולט, צמצמו בהתאם את משקל הסעיף הראשון דלעיל, "שם הכותב". בדרך כלל הדגשת שם העורך אינה נובעת סתם מפרגון יתר לאחד מבעלי התפקידים בספר, אלא עניינה להבהיר שהוא בעצם עשה את רוב העבודה פה. מניסיון, כשיש עורך דומיננטי, יכול להיות פער תהומי בין התוצאה הסופית ובין חומר הגלם המקורי. טוב או לא? תלוי אם העיקר בעיניכם הוא איכות הספר, או האותנטיות והמפגש עם סגנונו של הכותב, גם במחיר איכותו.
5. שורה ערכית. אם עומדת באמצע הכריכה הקדמית, בעיקר בספרי ילדים, שורה המבהירה ש"שיר לומדת לגלות אחריות" או "יואב מתמודד עם מצבי משבר", ראו הוזהרתם. סביר שמוסר השכל נוטף גם מכל עמוד בתוכן הספר, מה שעשוי להשפיע הן על איכות הסיפור, הן על היכולת שלו להשפיע באמת (רק דמיינו את השורה "איך הצליח אופיר להתגבר על אכזבה ודחיית סיפוקים" בשער של "תירס חם").  

לא צריך להסתכל:
1. שם הספר. לכותב, לעורך או לאחד האנשים שקשורים לספר היה רגע של השראה. אף אחד לא אומר שהיו לו עוד רגעים כאלה.
2. עיצוב חיצוני. אל תסתכל בקנקן, אף שלפעמים הוא מרהיב ביופיו, אבל כל קשר למה שיש בו מקרי בהחלט (ב"ה אנחנו זכינו לעבוד עד היום עם מאיירים וגרפיקאים מעולים, שזרמו איתנו בראש אחד, אבל אנחנו מסתכלים על זה בעיקר כסייעתא דשמיא – ממש לא היה מוכרח שזה יקרה).
3. כריכה אחורית. יכולה להעיד על רמת כתיבה מוצלחת, אבל לא של הכותב. אם כבר מעיפים מבט מאחור, כדי לשים לב לאורך הטקסט שם: ספר טוב באמת (בעיקר פרוזה ולא ספר עיון) אינו זקוק לכריכה אחורית ארוכה, רוויית סופרלטיבים וציטוטים מעיתונים.
4. הוצאה לאור. הוצאות הספרים עושות עבודה חשובה, בפרט בעידן המשבר הנוכחי, ועם זאת אין לשפוט ספר לפי ההוצאה לאור שבה הוא יצא. אם הספר יצא בהוצאה עלומת שם, או בכלל באופן פרטי, הוא בכל זאת יכול להיות ספר משובח. מאיפה שבא – בא.
5. מדבקת המבצע. טוב ספר אחד יקר שנועד במיוחד בשבילכם, משלושה ספרים במאה שבאמת לא בא לכם על אף אחד מהם. שבוע הספר הוא הזדמנות לקנות ספרים במחיר מוזל, אבל הוא גם הזדמנות ללכת עם האהבה שלכם.  

בקיצור, כשאתם מציצים בספר – כדאי להסתכל על האותיות הקטנות.