פרשת לך לך
הרב רחמים דעיז אייר, תשפא19/04/2021פרק ג מתוך הספר חידושי תורה הרב רחמים דעי![]()
+ תיאור הספר
+ הצג את פרקי הספר
<< לפרק הקודם
-
לפרק הבא >>
פרק ג מתוך הספר חידושי תורה הרב רחמים דעי
תגיות:חידושי תורה הרב רחמים דעיהרב רחמים דעיספרים
"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו'"
"ואעשך לגוי גדול וגו'"
חז"ל חשבו לזה אחד מי' נסיונות שנתנסה בהם אברהם אביהו ע"ה וצריכים להסביר הנסיון הזה שאנו רואים שכל הנסיעה הזאת שכרה בצידה לך לך להנאתך ולטובתך וכשפי רש"י ז"ל ועוד כל הברכות שכתובים בפוס' בצפורש ומי לא יעשה דבר כזה אם יש לך כל ויצחק האבטחות האלה מאת ה' ע"כ לדעתי כל הנסיון היא האמונה שהאמין בה' שיתקייממו כל הברכות שלפי הטבע הנסיעה היא כולה הפסד ועיין בדברי רש"י בדה' ואעשך לגוי גדול ואל יהיה קל בעינך עניך האמונה בדורו ועי' בדרי רש"י בד"ה ויחשבה לן צדקה ותבין דברינו ודוק'
והאמן בה' ויחשבה לו צדקה
כתב רש"י ז"ל לא שאל לא אות על זאת אבל על ירושת הארץ שאל לא אות וגו' ולהעביר דעתו של אברהם אבינו למה דוקה בירושת הארץ שאל אות מאחר שהאמין בה' שזרעו יהיה ככובי השמים א"כ אפי' בדרך הטבע יכולים לרשת אותה אלא שאייא ע"ה האמין בדברי ה' אבל הוא חשש אם ישראל יהיו בחוצה לארגן חיים בסדר ועם כל החופשיות שוש לכל האנשים ודאי לא יעלו לארץ כמו שראינו כעינינו בזאז' וע"כ ה' הבטיח לו שאל יפחד מזה שלזה יש תרופה ועבדום וענו אותם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ודוק'.
"ויפול אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן וגו'"
ויצחק תרגם אונקלוס וחדי בשרה תרגם חייכת אבל בתרגום יונתן בן עוזיאל תרגם ןתמה באברהם וגם בשרה תרגם ותמהת אבל בפסוק שאחריו למה זה צחקה שרה תרגם גחכת ובירושלמי באברהם תרגם ותמה ובשרה תתרגם וחייכת והנה לפי פשוטו של המקרה נראין התרגום של אנקלוס וירושלמי מנ' טעמים א' שה' לא אמר לאברהם למה צחקת כמו שאמר לשרה ועכ' פירש רש"י הלבן מאה יולד שזו תמיהא קיימת ועי' ברמבן' שבשרה כתוב ותצחק שרה בקרבה כלומר היא מסתירה הצחוק מעיני אנשים אבל באברהם לא כתוב בקרבו ודו"ק ואל תקשה על שרה שארזל' שאברהם היהםה טפל לשרה בנבואה איך לא האימינה כמו שהאמין אברהם שיש חילוק גדול שאברהם דיבר איתו ה' אבל שרה ישמעה הדרים משלשה אנשים שבאו לאברהם שגם אברהם חשב אותם לערבים ועכ' חשבה שהם מברכים אותה וצחקה מברככה כזאת שהיא לא תתקיים על דרך הטבע והא דלא צחק אברהם מפנה לו הבטחה מה' מלפנים ושור' לספורנו שפירש כעין זה ע"ש.
"וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דייר איתו אלוהים"
לכאורה כאשר דיבר איתו אלוהים שפתיתר ונ"ל ע"פ הידוע שהקשו חז"ל למה אברהם חיכה במצות מילה עד שצוה אותו ה' ולא קיים אותה כמו שקיים כל המצוות אפי' שלא צוה אותו ה' וכמש' חז"ל שקיים א"א כל המצות ואפי' ע"ת ותירצו לפי הידוע דגדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה ע"כ כל המצוות יכול לעשותם קדם שצוה אותו ואם אחכ' יצווה אותו ה' יכול לעשותם עוד אבל מצוות מילה אם ימול לעשותם עוד אבל מצות מילה אם ימול פעם אחת שוב אינו יכול לחזור ולמול פעם שנית ע"כ לקיים המצוה כהלכתה חיכה עד שצוה אותו ה' עז' בה הכתו' לדייק כאשר דבר אתו אל-הים ועוד יל' כעפי' מ"ש רש"י באלוני ממרא האו שנתן לא עצה על מילה ושלא חשוב שאברהם לא מל את עצמו רק עפ"י עצת ממרא בא הכתוב ודייק כאשר דבר אתו אל-הים ועי' בש"ח וסוף דבריו אינם מובנים לי ע"ש.
"ואעשך לגוי גדול וגו'"
חז"ל חשבו לזה אחד מי' נסיונות שנתנסה בהם אברהם אביהו ע"ה וצריכים להסביר הנסיון הזה שאנו רואים שכל הנסיעה הזאת שכרה בצידה לך לך להנאתך ולטובתך וכשפי רש"י ז"ל ועוד כל הברכות שכתובים בפוס' בצפורש ומי לא יעשה דבר כזה אם יש לך כל ויצחק האבטחות האלה מאת ה' ע"כ לדעתי כל הנסיון היא האמונה שהאמין בה' שיתקייממו כל הברכות שלפי הטבע הנסיעה היא כולה הפסד ועיין בדברי רש"י בדה' ואעשך לגוי גדול ואל יהיה קל בעינך עניך האמונה בדורו ועי' בדרי רש"י בד"ה ויחשבה לן צדקה ותבין דברינו ודוק'
והאמן בה' ויחשבה לו צדקה
כתב רש"י ז"ל לא שאל לא אות על זאת אבל על ירושת הארץ שאל לא אות וגו' ולהעביר דעתו של אברהם אבינו למה דוקה בירושת הארץ שאל אות מאחר שהאמין בה' שזרעו יהיה ככובי השמים א"כ אפי' בדרך הטבע יכולים לרשת אותה אלא שאייא ע"ה האמין בדברי ה' אבל הוא חשש אם ישראל יהיו בחוצה לארגן חיים בסדר ועם כל החופשיות שוש לכל האנשים ודאי לא יעלו לארץ כמו שראינו כעינינו בזאז' וע"כ ה' הבטיח לו שאל יפחד מזה שלזה יש תרופה ועבדום וענו אותם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ודוק'.
"ויפול אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן וגו'"
ויצחק תרגם אונקלוס וחדי בשרה תרגם חייכת אבל בתרגום יונתן בן עוזיאל תרגם ןתמה באברהם וגם בשרה תרגם ותמהת אבל בפסוק שאחריו למה זה צחקה שרה תרגם גחכת ובירושלמי באברהם תרגם ותמה ובשרה תתרגם וחייכת והנה לפי פשוטו של המקרה נראין התרגום של אנקלוס וירושלמי מנ' טעמים א' שה' לא אמר לאברהם למה צחקת כמו שאמר לשרה ועכ' פירש רש"י הלבן מאה יולד שזו תמיהא קיימת ועי' ברמבן' שבשרה כתוב ותצחק שרה בקרבה כלומר היא מסתירה הצחוק מעיני אנשים אבל באברהם לא כתוב בקרבו ודו"ק ואל תקשה על שרה שארזל' שאברהם היהםה טפל לשרה בנבואה איך לא האימינה כמו שהאמין אברהם שיש חילוק גדול שאברהם דיבר איתו ה' אבל שרה ישמעה הדרים משלשה אנשים שבאו לאברהם שגם אברהם חשב אותם לערבים ועכ' חשבה שהם מברכים אותה וצחקה מברככה כזאת שהיא לא תתקיים על דרך הטבע והא דלא צחק אברהם מפנה לו הבטחה מה' מלפנים ושור' לספורנו שפירש כעין זה ע"ש.
"וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דייר איתו אלוהים"
לכאורה כאשר דיבר איתו אלוהים שפתיתר ונ"ל ע"פ הידוע שהקשו חז"ל למה אברהם חיכה במצות מילה עד שצוה אותו ה' ולא קיים אותה כמו שקיים כל המצוות אפי' שלא צוה אותו ה' וכמש' חז"ל שקיים א"א כל המצות ואפי' ע"ת ותירצו לפי הידוע דגדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה ע"כ כל המצוות יכול לעשותם קדם שצוה אותו ואם אחכ' יצווה אותו ה' יכול לעשותם עוד אבל מצוות מילה אם ימול לעשותם עוד אבל מצות מילה אם ימול פעם אחת שוב אינו יכול לחזור ולמול פעם שנית ע"כ לקיים המצוה כהלכתה חיכה עד שצוה אותו ה' עז' בה הכתו' לדייק כאשר דבר אתו אל-הים ועוד יל' כעפי' מ"ש רש"י באלוני ממרא האו שנתן לא עצה על מילה ושלא חשוב שאברהם לא מל את עצמו רק עפ"י עצת ממרא בא הכתוב ודייק כאשר דבר אתו אל-הים ועי' בש"ח וסוף דבריו אינם מובנים לי ע"ש.
הוסף תגובה
עוד מהרב רחמים דעי
עוד בנושא ספרי חידושים-תנך