עוצמתה וחולשתה של צורת המאבק האיראנית

במבט ראשוני (שיש לו חשיבות רבה) קשה שלא להתרשם מצורת המאבק האיראנית בישראל- נחישות גדולה, ניהול מאבק עקרוני ורוחני, לא רק דיבור על "זכויות היסטוריות ומעשיות " ואמונה עזה בצדקת הדרך שנותנת כח לעמוד מול לחצים לא פשוטים מהעולם. לעיתים קרובות נדמה שהפוליטיקאים האיראנים וגרוריהם רואים את המציאות בעין נכונה הרבה יותר מה"ריאליזם" הישראלי. מבינים את מהותו של המאבק הדתי, מציגים אותו ישירות וללא כחל ושרק ומוכנים לעמוד על שלהם עד מותם ונפילתם הקרובה.

נראה שיותר מכל, העולם מבין את השפה הברורה והמאמינה הזו, אחרי כל הפוליטיקלי קורטקט ואחרי "הראיונליזם" האירופאי, הרי שהם משתכנעים הרבה יותר ממנהיג שלא מזכיר בשום צורה "גבולות ברי הגנה" או "פתרון צודק" לסכסוך, אלא מדבר על השמדה טוטלית, רגילה פשוטה וברברית של עם אחר. יתירה מזו, לפרסים (שהם אפילו לא ממש ערבים) אין סכסוך "הגיוני" אחד עם ישראל, ובכל זאת לא תמצאו ולו גם איש שמאל עולמי אחד שיטען כלפי ה"משיחיות" בטענותיו של הרוצח האיראני.

ובכל זאת, דווקא ב"מגרש הפרטי" של איראן, בטענות הדתיות והמשיחיות של מנהיגיה מצוי גם הכישלון הגדול של התפיסה המוסלמית. התפיסה האיראנית/מוסלמית של אחרית הימים, זו שמאפשרת להם,על פי דת, להשמיד עמים אחרים- היא מקור הטעות (אם להשתמש במילה עדינה) של מנהיגי דת החרב. (יותר על התפיסה המוסלמית של "ימי המשיח" והשמדת העמים האחרים ניתן ללמוד ממכתבו של ח"כ (!) צרצור לרב עובדיה בשבוע שעבר).

הטענה שלפיה מותר לאדם להרוג בשם דתו, ה"הבנה" של הגבורה האלוקית שלפיה ישנה חובה דתית להרוג את הכופרים וההחלה של הדינים הללו על ימינו- היא מקור האכזריות המוסלמית בכל רחבי העולם. לא, לא תמצאו ולו גם סכסוך אחד בעולם כולו, החל מהפיליפינים ועד חבלים שונים באפריקה, שהמוסלמים אינם חלק ממנו. ההבנה שלהם ש"הם יודעים מה אלוהים רוצה" במובן של אכזריות וגבורה מובילה לזה שהנביאים ואנשי ה"רוח" יכולים ורשאים לקרוא לנחלי דם והשמדה, עצמית או של אחרים. כשאדם "מבין" את אלוקים, כשהוא יודע כמוהו, הרי שהוא מרשה לעצמו להרוג ולהשמיד, שהרי הוא עושה זאת בשם צו עליון, שרק הוא מבין... ואחרים לא.

כאשר אתה מבין את השיקולים של אלוקים, הרי שאתה קצת אלוקים בעצמך וממילא אתה מרשה לעצמך ליטול חיים.
כאן גם מקום מפלתו של ה"איום האיראני", הטענה לאלוהות אנושית תמיד הובילה לחורבן עצמי, גם אם היא מאוד מפחידה בתחילתה. הבנת המגבלות האנושיות, הכפיפות המוחלטת לדעת עליון וההבנה שישנם שלוש מפתחות שנותרו ויוותרו בידי שמיים- הם מקור כחה העצום של היהדות להכות, בסופו של תהליך, את כל הָמָנֶי (והמוני) הדורות למיניהם וכלי נשקם.