תרומה למשכן מאחדת את העם
שמואל בן חמויג אדר א, תשפד22/02/2024נביא את דברי הרב חרל"פ הנפלאים, השופכים אור חדש על המושג "תרומה"....
תגיות:תרומהמשכןהר הבית
אנחנו מתחילים סדרת פרשיות העוסקות בבניין המשכן. הפסוק הראשון בנושא המשכן עוסק בהפרשת תרומה לצורך בנין המשכן.
כמו שכתוב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי (שמות, כה,ב).
מדוע התורה מתחילה את פרשיות בנין המשכן עם בקשת תרומה?
מה מסתתר בתוך המושג של 'לקיחת תרומה'?
נביא את דברי הרב חרל"פ הנפלאים, השופכים אור חדש על מושג 'תרומה'.
כאשר מפרישים תרומה מתוך הרכוש שלנו, חלק קטן מתקדש והולך לה' וחלק הנותר-שהינו הרוב, נשאר ברשותנו.
הרב חרל"פ כתב שהתרומה מקדשת את השיריים, כאשר היא מעלה את החול למדרגה של קודש.
זהו חידוש גדול, כאשר ההיגיון אומר, שהחלק המופרש לתרומה מתקדש לבדו והיתרה נשארת במעמד של חול.
למעשה, עצם הפרשת התרומה פועלת להכלת קדושה על החלק שאינו ניתן לה'.
זהו חידוש גדול, שבנין המשכן בא ללמד אותנו: נתינת התרומה לה' משרה שכינה גם על חלק החולין של התורם.
הרב ממשיך ואומר, שהתכונה הזאת של קידוש השיריים הינה בלעדית לעם ישראל.
כמו שכתוב: "בבחינה זו היא התרומה פועלת לקדש גם את השיריים שהם חול, ואעפ"כ בגניזו יש להם הקדושה של תרומה וכח זה אין בבחינת קודש זולת במשכן ה' כל אשר יגע בהם יקדש... " (מי מרום, תרומה דף רי).
הרב חרל"פ מרחיב את משמעות התרומה על כל החלקים של עם ישראל.
הוא מביא את המשל מתוך התלמוד בבלי, שמשווה את עם ישראל לגפן. (ראה חולין, דף פב ע/א).
כאשר עלי הגפן הם חיוניים לשמירת הענבים מפני השמש והרוח.
תלמידי חכמים נמשלים לענבים ועמי הארצות, לעלים של הגפן. שניהם חיוניים אחד לשני, ומקבלים את השכינה בגלל שייכותם לעם ישראל.
העיקרון שראינו בלקיחת תרומה למשכן, מתקיים גם בעם ישראל, שכולם קדושים.
חכמי ישראל צריכים את פשוטי העם וכן ההיפך.
נראה להוסיף, שעיקרון 'לקיחת התרומה' מתקיים גם בארץ ישראל.
מסכת כלים בפרק הראשון, מונה עשר רמות של קדושה הקיימות בארץ ישראל. הראשונה היא ארץ ישראל, השנייה ירושלים שבין החומות והאחרונה, קודש הקודשים.
נראה לומר, שקודש הקודשים הינו התרומה ל-ה' ושורש הקדושה של ישראל.
לעומת זאת, שאר החלקים של הארץ, מהווים השיריים המקבלים את קדושתם מהתרומה-מקום המקדש.
מכאן, ניתן להבין מדוע אויבינו פועלים ב"מסירות נפש", כדי לשמור על שליטה וזיקה להר הבית.
מטרתם ברורה: לנסות להרחיק ח"ו את ישראל ממקור קדושתו ולהפריד את עם ישראל מהקב"ה ח"ו.
כל עוד ניתן לגויים-מוסלמים ונוצרים, זיקה להר הבית, לא נוכל לשלוט בבטחה ולכבוש את כל חלקי ארץ ישראל השייכים לעם ישראל.
הרב חרל"פ ממשיך ואומר, שהעיקרון של קדושת השיריים בזכות התרומה הינו קריטי לקיום עם ישראל.
כאשר מפרידים בין התרומה-קודש ובין השיריים-חול, זה מוביל לשנאת חינם ולחורבן.
למשל, אם מנתקים חלקים מעם ישראל בגלל התנהגותם, זה גורם לפירוד וצמצום השכינה.
אם שמים גדרות בין כל דבר שבקדושה לדברים שאינם בקדושה, זה עלול להביא חורבן על כולם.
יש ליישם את העיקרון של תרומה ושיריים, בכל דבר השייך לכלל ישראל.
כמו שכתוב: "ועוד זאת כי כל ההפרדה שבין בחינה לבחינה הוא מכלל ההפרדה של שנאת חינם שהחריבה את עירנו ושמם בית מקדשנו, וביחוד הוא הפירוד שבין מושג למושג אפילו אם מקיימים את שני המושגים...." (מי מרום, תרומה דף ריא).
נראה לפרש, שהאחדות בין כל חלקי עם ישראל מגלה את הקדושה הגנוזה ומוסתרת הקיימת בכל יהודי ויהודי.
אחדות עם ישראל היא דבר חיוני.
ללא אחדות, השכינה אינה יכולה להתגלות.
כמו שהיה במעמד הר סיני לפני מתן תורה.
כולם היו מאוחדים, כאיש אחד בלב אחד. כמו שכתוב ברש"י שהביא את המכילתא: "ויחן שם ישראל, כל מקום שהוא אומר ויסעו ויחנו נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת אבל כאן השוו לב אחד לכך נאמר ויחן." (מכילתא, יתרו יט,ב סוף פרשה א).
ה'חלבן' מפרש שבני ישראל הרגישו כגוף אחד, נשמה אחת ולא כאנשים בודדים.
כאשר כל יהודי מרגיש שהוא חלק מגוף אחד גדול, השכינה יכולה להתגלות והתורה יכולה להימסר לעם ישראל.
כאשר הנשמה הלאומית של עם ישראל רואה את האחדות, זה גורם להתגלות השכינה בפועל בתוך ישראל.
כמו שכתוב: "ואז ברגעים עליונים של "ויחן שם ישראל נגד ההר", כאיש אחד בלב אחד, שלא חשו את עצמם כל אחד כישות נפרדת לעצמו, אלא חשו עצמם כמהות אחת ממש שיש לה לב אחד, אז היה הגוף הלאומי אחיד ושלם, ואז יכלה השכינה להופיע בהם." (טללי חיים, יתרו דף קעב).
מלחמת שמחת תורה החלה ביום שחוגגים את סיום קריאת התורה ותחילתה מחדש.
המלחמה הזאת גרמה לאחדות מיידית של נשמות עם ישראל. האחדות הזאת גורמת להשכנת שכינה הדומה למעמד הר סיני.
כל אחד תרם לאחדות ברמה שלו. חלק זכה להתגייס, חלק אחר תרם מזמנו ומכספו לחיילים, למפונים או לכל מי שהיה זקוק לעזרה.
גם הפעם, אומות העולם הלכו בעקבות יתרו ותמכו בעם ישראל במעשים. ראשי מדינות העולם באו לבקר בארץ ואף שלחו ציוד.
בע"ה גילוי השכינה שנבע מאחדות עם ישראל, ימשיך לאורך זמן.
כך נזכה להשמיד את עמלק ולהגיע לשלב הבא של הגאולה: בנין בית המקדש השלישי בב"א.
הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה ומרסל מזל טוב בת פתחון ולעילוי נשמת יוסף קרסנטי בן איבון פתחון שנפטר ב ז' כסלו תשפ"ד וסבי ישועה בן מזל טוב שנפטר ב ו' שבט.
כמו שכתוב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי (שמות, כה,ב).
מדוע התורה מתחילה את פרשיות בנין המשכן עם בקשת תרומה?
מה מסתתר בתוך המושג של 'לקיחת תרומה'?
נביא את דברי הרב חרל"פ הנפלאים, השופכים אור חדש על מושג 'תרומה'.
כאשר מפרישים תרומה מתוך הרכוש שלנו, חלק קטן מתקדש והולך לה' וחלק הנותר-שהינו הרוב, נשאר ברשותנו.
הרב חרל"פ כתב שהתרומה מקדשת את השיריים, כאשר היא מעלה את החול למדרגה של קודש.
זהו חידוש גדול, כאשר ההיגיון אומר, שהחלק המופרש לתרומה מתקדש לבדו והיתרה נשארת במעמד של חול.
למעשה, עצם הפרשת התרומה פועלת להכלת קדושה על החלק שאינו ניתן לה'.
זהו חידוש גדול, שבנין המשכן בא ללמד אותנו: נתינת התרומה לה' משרה שכינה גם על חלק החולין של התורם.
הרב ממשיך ואומר, שהתכונה הזאת של קידוש השיריים הינה בלעדית לעם ישראל.
כמו שכתוב: "בבחינה זו היא התרומה פועלת לקדש גם את השיריים שהם חול, ואעפ"כ בגניזו יש להם הקדושה של תרומה וכח זה אין בבחינת קודש זולת במשכן ה' כל אשר יגע בהם יקדש... " (מי מרום, תרומה דף רי).
הרב חרל"פ מרחיב את משמעות התרומה על כל החלקים של עם ישראל.
הוא מביא את המשל מתוך התלמוד בבלי, שמשווה את עם ישראל לגפן. (ראה חולין, דף פב ע/א).
כאשר עלי הגפן הם חיוניים לשמירת הענבים מפני השמש והרוח.
תלמידי חכמים נמשלים לענבים ועמי הארצות, לעלים של הגפן. שניהם חיוניים אחד לשני, ומקבלים את השכינה בגלל שייכותם לעם ישראל.
העיקרון שראינו בלקיחת תרומה למשכן, מתקיים גם בעם ישראל, שכולם קדושים.
חכמי ישראל צריכים את פשוטי העם וכן ההיפך.
נראה להוסיף, שעיקרון 'לקיחת התרומה' מתקיים גם בארץ ישראל.
מסכת כלים בפרק הראשון, מונה עשר רמות של קדושה הקיימות בארץ ישראל. הראשונה היא ארץ ישראל, השנייה ירושלים שבין החומות והאחרונה, קודש הקודשים.
נראה לומר, שקודש הקודשים הינו התרומה ל-ה' ושורש הקדושה של ישראל.
לעומת זאת, שאר החלקים של הארץ, מהווים השיריים המקבלים את קדושתם מהתרומה-מקום המקדש.
מכאן, ניתן להבין מדוע אויבינו פועלים ב"מסירות נפש", כדי לשמור על שליטה וזיקה להר הבית.
מטרתם ברורה: לנסות להרחיק ח"ו את ישראל ממקור קדושתו ולהפריד את עם ישראל מהקב"ה ח"ו.
כל עוד ניתן לגויים-מוסלמים ונוצרים, זיקה להר הבית, לא נוכל לשלוט בבטחה ולכבוש את כל חלקי ארץ ישראל השייכים לעם ישראל.
הרב חרל"פ ממשיך ואומר, שהעיקרון של קדושת השיריים בזכות התרומה הינו קריטי לקיום עם ישראל.
כאשר מפרידים בין התרומה-קודש ובין השיריים-חול, זה מוביל לשנאת חינם ולחורבן.
למשל, אם מנתקים חלקים מעם ישראל בגלל התנהגותם, זה גורם לפירוד וצמצום השכינה.
אם שמים גדרות בין כל דבר שבקדושה לדברים שאינם בקדושה, זה עלול להביא חורבן על כולם.
יש ליישם את העיקרון של תרומה ושיריים, בכל דבר השייך לכלל ישראל.
כמו שכתוב: "ועוד זאת כי כל ההפרדה שבין בחינה לבחינה הוא מכלל ההפרדה של שנאת חינם שהחריבה את עירנו ושמם בית מקדשנו, וביחוד הוא הפירוד שבין מושג למושג אפילו אם מקיימים את שני המושגים...." (מי מרום, תרומה דף ריא).
נראה לפרש, שהאחדות בין כל חלקי עם ישראל מגלה את הקדושה הגנוזה ומוסתרת הקיימת בכל יהודי ויהודי.
אחדות עם ישראל היא דבר חיוני.
ללא אחדות, השכינה אינה יכולה להתגלות.
כמו שהיה במעמד הר סיני לפני מתן תורה.
כולם היו מאוחדים, כאיש אחד בלב אחד. כמו שכתוב ברש"י שהביא את המכילתא: "ויחן שם ישראל, כל מקום שהוא אומר ויסעו ויחנו נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת אבל כאן השוו לב אחד לכך נאמר ויחן." (מכילתא, יתרו יט,ב סוף פרשה א).
ה'חלבן' מפרש שבני ישראל הרגישו כגוף אחד, נשמה אחת ולא כאנשים בודדים.
כאשר כל יהודי מרגיש שהוא חלק מגוף אחד גדול, השכינה יכולה להתגלות והתורה יכולה להימסר לעם ישראל.
כאשר הנשמה הלאומית של עם ישראל רואה את האחדות, זה גורם להתגלות השכינה בפועל בתוך ישראל.
כמו שכתוב: "ואז ברגעים עליונים של "ויחן שם ישראל נגד ההר", כאיש אחד בלב אחד, שלא חשו את עצמם כל אחד כישות נפרדת לעצמו, אלא חשו עצמם כמהות אחת ממש שיש לה לב אחד, אז היה הגוף הלאומי אחיד ושלם, ואז יכלה השכינה להופיע בהם." (טללי חיים, יתרו דף קעב).
מלחמת שמחת תורה החלה ביום שחוגגים את סיום קריאת התורה ותחילתה מחדש.
המלחמה הזאת גרמה לאחדות מיידית של נשמות עם ישראל. האחדות הזאת גורמת להשכנת שכינה הדומה למעמד הר סיני.
כל אחד תרם לאחדות ברמה שלו. חלק זכה להתגייס, חלק אחר תרם מזמנו ומכספו לחיילים, למפונים או לכל מי שהיה זקוק לעזרה.
גם הפעם, אומות העולם הלכו בעקבות יתרו ותמכו בעם ישראל במעשים. ראשי מדינות העולם באו לבקר בארץ ואף שלחו ציוד.
בע"ה גילוי השכינה שנבע מאחדות עם ישראל, ימשיך לאורך זמן.
כך נזכה להשמיד את עמלק ולהגיע לשלב הבא של הגאולה: בנין בית המקדש השלישי בב"א.
הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה ומרסל מזל טוב בת פתחון ולעילוי נשמת יוסף קרסנטי בן איבון פתחון שנפטר ב ז' כסלו תשפ"ד וסבי ישועה בן מזל טוב שנפטר ב ו' שבט.
הוסף תגובה
עוד משמואל בן חמו
עוד בנושא פרשת שבוע