"החיים עוברים והשנים רצות": איך משפיע השינוי בתוחלת החיים על הפנסיה שלנו?

תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם. למעשה, לפי דו"ח ארגון הבריאות העולמי לשנת 2019, היא מדורגת במקום העשירי בטבלת המדינות עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר, כשתושביה מגיעים בממוצע לגיל 82.6. במקום הראשון נמצאת יפן, עם תוחלת חיים ממוצעת של 84.2 שנים.

מגמת השיפור וההתארכות בתוחלת החיים נמשכת בישראל וברוב מדינות העולם מזה כמה עשורים, בעיקר הודות להתקדמותם הרבה של שירותי הרפואה. חיסונים, תרופות וטיפולים חדשניים, עוזרים לנו להישאר בחיים שנים רבות יותר, גם אם לא תמיד בבריאות מיטבית. ככלל, העובדה שאנו חיים עד גיל מאוחר יותר היא כמובן חיובית – אך יש לה השלכות רבות כמו למשל, על הסכום שצברנו בקרן הפנסיה שלנו לאורך השנים או במילים אחרות, על החיסכון הפנסיוני שלנו. על כך נדון בשורות הבאות.

תוחלת החיים וקרן הפנסיה – מה הקשר בין השניים?
כאשר תוחלת החיים עולה, המשמעות לכך היא כי אלו שפרשו לפנסיה, צפויים לקבל קצבה לתקופה ארוכה יותר.
כאן נכנס לתמונה מקדם ההמרה – מספר המבוסס בין היתר על תוחלת החיים וקובע את גובה הקצבה החודשית שתתקבל מסכום שיצטבר בקרן הפנסיה של העמית. כך למשל, אם מקדם ההמרה הוא 200 ובקרן הפנסיה הצטברו 2 מיליון שקלים, קצבת הפנסיה החודשית תהיה כ-10,000 שקל. עם זאת, היא תשולם עד יומו האחרון של העמית – גם אם יעברו יותר מ-200 חודשים מהיום שבו יצא לפנסיה. הסיבה לכך היא שהכספים ממשיכים להניב תשואה. כלומר, המקדם מחושב בין היתר בהנחה של תוחלת חיים, אבל גם לפי הנחת ריבית – שכיום עומדת על4.26% ברוטו, וגם ריבית תחשיבית זו עתידה להתעדכן במסגרת רפורמה בקרנות הפנסיה.

חשוב להכיר כי מקדם ההמרה מתעדכן מדי פעם, לאחר פרסום של רשות שוק ההון בנושא, על סמך שינויים בהנחות האקטואריות. כלומר, חישובים עתידיים המבוססים על לוחות התמותה של האוכלוסייה. תוחלת החיים המשמשת בחישובי הקרן היא זו של מי שהגיע כבר לגיל הפרישה (לא של תינוק שנולד היום). כך למשל, פנסיונר בן 65 כיום, צפוי לחיות עד גיל 88 – ואילו פנסיונרית באותו גיל, צפויה להאריך ימים עד גיל 90.

מאחר וסכום הכסף בחיסכון הפנסיוני מוגבל, התארכות תוחלת החיים דורשת התאמות, המתבטאות בהעלאת מקדם ההמרה. ככל שמקדם ההמרה גבוה יותר, הרי שהסכום החודשי שיתקבל בעת היציאה לפנסיה יהיה נמוך יותר.

זאת ועוד, העלייה בתוחלת החיים היא גם הסיבה העיקרית לכך שגיל הפרישה לנשים יתחיל לעלות בהדרגה בשנים הקרובות. עד כה, הוא עמד על 62 שנים לעומת 67 לגברים. בתום ההעלאה ההדרגתית, הוא צפוי להגיע עד ל-65. בהתחשב בכך שתוחלת החיים שלהן גבוהה יותר משל הגברים, המשמעות לכך הייתה תקופה ארוכה יותר של קבלת תשלומי הפנסיה. העלאת גיל הפרישה תאפשר להן להמשיך לעבוד ולהגדיל את החיסכון הפנסיוני שלהן ולהגדיל את התשואה שהוא צובר. כמו כן, היא תקצר את התקופה אשר במהלכה הן תקבלנה את קצבת הפנסיה.

כדאי לשים לב כי העלייה בגיל הפרישה נוגעת אך ורק לקרנות הפנסיה הוותיקות, וכן לתשלומי ביטוח לאומי (קצבת אזרח ותיק). אין לה השפעה על נשים המבוטחות בקרנות הפנסיה החדשות, שם יכולות נשים לפרוש החל מגיל 60, ולעליית גיל הפרישה אין משמעות.

כיצד נוכל להגדיל את הפנסיה שברשותנו כבר היום?
ראשית, כדי לקבל הערכה על גובה הפנסיה הצפויה לנו, ניתן לבצע בדיקת קרן פנסיה באמצעות מחשבונים שונים, אליהם מזינים פרמטרים כמו גובה ההפקדה החודשית, גיל נוכחי, משך החיסכון הצפוי ועוד. בדיקה זו תסייע לנו להבין מה צפוי פחות או יותר, להיות מצבנו הכלכלי בעת היציאה לפנסיה.

ומה ביכולתנו לעשות כדי להגדיל את הפנסיה כבר היום? להתחיל לצבור מוקדם ככל האפשר את החיסכון הפנסיוני, כדי לנצל את אפקט הריבית דריבית במלואו. ריבית המצטברת על החיסכון מגדילה אותו ובשנה הבאה – היא נצברת על הסכום של החיסכון בתוספת הריבית, וכך הלאה. שנות חיסכון רבות יותר, פירושן חיסכון מצטבר גדול יותר.

בנוסף, ניתן להשוות בין קרנות הפנסיה השונות בכמה פרמטרים. גובה התשואה לאורך זמן הוא כמובן פרמטר חשוב אך כמוהו גם האיכות והמקצועיות בניהול הקרן, המוניטין והניסיון של הגוף המנהל, רמת השירות, השקיפות בפני העמיתים בקרן הפנסיה ועוד.
אלמנט משמעותי נוסף הוא דמי הניהול בקרן. כדאי לדעת כי בשוק הישראלי פועלות כמה קרנות פנסיה נבחרות, המציעות דמי ניהול נמוכים יחסית – לתקופה בת 10 שנים לפחות. דמי ניהול נמוכים יותר עשויים להביא לחיסכון משמעותי יותר לאורך זמן.

בשורה התחתונה, העלייה בתוחלת החיים היא אמנם עניין משמח אך יש להביא בחשבון את השפעתה על גובה קצבת הפנסיה שתלווה אותנו בעת הפרישה, ולוודא כי קצבה זו אכן תעזור לנו לשמור על רמת החיים הרצויה.

*אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי ו/או ייעוץ מס המותאם לצרכי הלקוח