השפעתה של הפעילות הגופנית על הנפש
מערכת שורשז תמוז, תשפ29/06/2020בדיוק כמו שפעילות ספורטיבית מיטיבה עם בריאותנו הפיזית, כך היא גם נחשבת לאמצעי יעיל בהתמודדות עם מתחים נפשיים, חרדה ודיכאון
תגיות:ספורטריצהבריאותנכון, פעילות גופנית יכולה לסייע לנו להרגיש חזקים יותר, להגיע להישגים טובים ולחטב את גופנו, אולם רבים מן האנשים שמתעמלים באופן קבוע ומצליחים לשמור על אורח חיים ספורטיבי קפדני, לפעמים עושים זאת ללא מודעות שגם תחושתם הנפשית הטובה היא בזכות האימונים.
עידוד תהליכים פיזיולוגיים
אולי אתם כבר מכירים את האנדורפינים - הורמונים המופרשים במוחנו ושזכו לכינוי "הורמוני שמחה" כיוון שהם משתחררים בפעילויות חיוביות דוגמת צחוק, עיסוי, יחסי מין וכן גם בפעילות ספורטיבית.
הורמונים אלו פועלים כמשככי כאבים טבעיים. זו הסיבה לכך
בעצם ביצועה של פעילות גופנית, גם כשהיא מתונה בלבד, הרי שאנחנו מעודדים באופן יזום את הפרשתם של הורמונים אלו. פעמים רבות תוכלו למצוא את עצמכם מתכוננים לקראת האימון כשבראשכם קיימת מחשבה בעלת עוצמה שלילית גבוהה (לדוגמא, רבתם עם הבוס), ולפתע ה"רעל" של המחשבה יפחת באופן משמעותי במהלך ולאחר האימון.
מדובר באחת מן התרופות הטבעיות היעילות והנגישות ביותר עבור מרביתנו,ופסיכולוגים ופסיכותרפיסטים רבים ממליצים על שילובה של פעילות ספורטיבית בשגרה היומיומית. קיימים גם מחקרים המראים שפעילות גופנית קבועה מעלה את רמות הסרוטונין במוח ובכך פועלת כמו תרופה נגד חרדה ודיכאון.
עידוד אינטראקציה חברתית
בין שאנחנו בוחרים ללכת לחדר הכושר ובין שאנחנו בוחרים להתאמן בפארק או על מסלול הליכה עירוני, הרי שפעילות ספורטיבית עשויה להיות כרוכה במפגשים חברתיים.
האדם מטבעו הוא יצור חברתי, ואת השפעתה של תחושת הבדידות ניתן היה לחוש היטב בעת התפרצותה הראשונית של מגפת הקורונה אשר חייבה הטלת סגרים ובידוד מתמשך. בתקופה זו, נרשמה עלייה דרמטית בפניות לקבלת סיוע נפשי.
בפעילות ספורטיבית גם אם היא איננה מתבצעת עם מכר/ה או חבר/ה קרובים, לעיתים אנו נמצאים באינטראקציה עם מתאמנים ומתאמנות נוספים. באופן הזה, פעילות גופנית אפילו המתונה ביותר, מסייעת לנו בעקיפין ומדרבנת אותנו למפגשים חברתיים.
עידוד מחשבות חלופיות
לפעילויות ספורטיביות מסוימות כמו הליכה, ריצה ושחיה יש אפקט דומה למדיטציה, ובכך הם מחקים במקצת טכניקה שנקראת מיינדפולנס. מיינדפולנס הינה סוג של מדיטציה ובמהלכה על המתרגל להתרכז בהיבטים פיזיים שונים דוגמת נשימה, צלילים ומגע. עצם הריכוז בהיבטים פיזיים אלו, מסיט את המחשבה מן ההתעסקות היומיומית בדאגות ומועקות אל עבר מחשבות שאינן חיוביות ואינן שליליות.
טכניקה זו נלמדת לעיתים על-ידי פסיכולוגים, אשר חלקם אף מתמחים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). במסגרתטיפול פסיכולוגי היא מאפשרת להם להעניק למטופליהם שליטה מסוימת על נדידת המחשבות אל עבר אירועי עבר מעיקים ואירועים עתידיים מטרידים. מחקרים אף מראים שתרגול מדיטציה לאורך זמן, משפיעה על אזורים שונים במוח ומפחיתה מצוקות נפשיות ורגשיות.
באופן דומה, ביצוע פעילות ספורטיבית, מסייעת לנו להתרכז בפעילות ולהניח בצד את המחשבות המטרידות היומיומיות. מן המחשבה הראשונית שהאימון מתקרב, דרך ההכנה לקראתו ועד לאימון עצמו – פעילות גופנית יכולה לסייע לנו להתרכז בהווה ולהתנתק ולו לפרק זמן מסוים מטרדות ולחצי היום יום.
תרגול של פעילות ספורטיבית אינו חייב להיות אתגר מייגע. אפילו הליכה של כחצי שעה מספר פעמים בשבוע יכולה להועיל ביותר פיזית ונפשית.
הדבר המשמעותי בהקשר לפעילות כזו היא התאמתה עד כמה שאפשר למה שמתאים לנו. צריך להסכים להיות קשובים לעצמנו, להתוודע לפעילויות ש"עושות" לנו את זה. הפעילות צריכה לאפשר את מידת המשאבים הנדרשת כדי לעשותה, כולל שעה שהיא נוחה לנו, המאמץ שאנחנו צריכים לעשות כדי להגיע אליה, ומה נדרש כדי לשלב אותה בלוח הזמנים שלנו. ככל שנסכים לקבל את עצמנו שקצב מסוים או אנשים מסוימים מתאימים לנו, נוכל לחפש את מה שמתאים לנו. אנשים נופלים פעמים רבות בדרך, ומרגישים עצלנים או מפונקים, וזה חבל. למצוא את הדבר שגורם לנו להיכנס פנימה ולמסד את הקשר עם הפעילות הזו, להפוך אותה לחלק מחיינו, ייתרום להשפעה מכרעת על בריאותנו ומצבנו הנפשי.
לכו לחפש את הפעילות שמתאימה לכם!