המחלוקות בדברי חכמים

במהלך השיעורים האחרונים הארכנו לדון בנושא אמירות חז"ל ומשמעותם לנו ולימינו וניסינו להראות את העובדה שלכל תקופה, אומר או כותב היתה משמעות היסטורית רחבה ותפקיד ייחודי בתהליך ההתפתחות של התורה שבעל פה. מקריאת השיעורים ניתן היה להתרשם שהדברים "תוכננו מראש" כשלבים בהתפתחות של סולם רב שלבי המוליך מהתורה שבכתב אל התורה שבעל פה, כשכל שלב בנוי על גבי השלב שמתחת לו, תחנה אחרי תחנה. אולם, מעיון בכתובים (של התורה שבעל פה) ניתן להתרשם בצורה שונה לחלוטין, פעמים רבות נראה שמה שמניע כל כותב הוא הויכוח, הרצון להוכיח את צדקתו שלו ואת טעותו של הכותב לפניו. נראה שהכח המניע הוא כח המחלוקת ולא הרצון להוסיף או לפתח את השלבים הקודמים.

מהי המשמעות של המחלוקות הרבות בתורה שבעל פה? מדוע גם בימינו צריכים להיות הלכות שונות לאשכנזים ולספרדים ולשניהם הלכות אחרות מהתימנים? מדוע בנויה התורה שבעל פה מרצף ארוך של מחלוקות, תתי מחלוקות ועוד מחלוקות נוספות? מיהו הצודק בסופו של דבר והאם כאשר אני נוהג לפי פסיקתו של רב מסויים אני בעצם סותר את דרכו של אחר?

כדי להבין את נושא המחלוקות הרבות בתורה ותפקידן בלימוד ברצוני להיזקק לפן נוסף של לימוד התורה. פן בו לא עסקנו עד היום (ונמעט לעסוק בעתיד...) הפן הפנימי. אנחנו רגילים ויודעים כי יש תחום לימוד שלם הקרוי "פנימיות התורה", או בלשון העם- "קבלה". אומנם אין ברצוני בקבלה עצמה או ללומדה (אולי פעם נפתח קורס כזה ב"שורש") אלא להשתמש בדוגמא אחת חשובה מתורה זו.
מי שיפתח ספרי קבלה מצויים עתיד להיתקל בהפתעה גדולה. במקום למצוא רעיונות גדולים ומשברי הרים הוא עתיד לראות בתורה זו פרטנות גדולה. דפים על גבי דפים המתארים מידות שונות שהתגלו בבריאה ודרכי "השתלשלות" שונים של האור האלוקי. אחד היסודות של תורת הסוד היהודית נקרא "סוד הצמצום" והוא מתאר את ירידתו של האור האלוקי מדרגתו הגדולה והמאירה עד לעולם הזה. כאשר רצה הקב"ה לברוא את העולם היה בהכרח צורך לצמצם את השפע והאור הגדול כדי לאפשר בריאתו של עולם שפל שכזה (ומדוע לברוא דווקא עולם שפל? בשיעורים אחרים. בנתיים ניתן לעיין בספרו של הרמח"ל "דעת תבונות" העוסק רק בשאלה זו). אילולא היה הקב"ה מסתיר את אורו לא היה האדם מסוגל לחטוא, והיכולת לחטוא, הבחירה החופשית, הוא אחד היסודות החשובים של הבריאה כולה. לכן, נזקק האור האלוקי להחביא את עצמו, להוריד את דרגתו כדי לאפשר את בריאת האדם בעיקר את הבחירה החופשית שלו.

אולם, הסתרת האור הזו לא יכולה היתה להתבצע בשלב אחד, שהרי אור גדול כל כך לא ניתן להסתיר בבת אחת לכן גזרה החוכמה האלוקית שהדברים יתבצעו שלב אחרי שלב. וכך יורד האור מדרגתו העליונה והבלתי מובנת לנו- שלב אחרי שלב עד ההסתרה המוחלטת בעולמנו שלנו. הסתרה זו מאפשרת לאדם לכפור בעצם הבריאה האלוקית ומאפשרת את הבחירה החופשית (העולם נקרא "עולם" מלשון היעלם, שהדבר החשוב ביותר שבו נעלם מעיננו). על פי הקבלה יש לירידת האור הזו עשרה שלבים, כאשר בכל שלב גדל ההיעלם והאור מסתתר יותר ויותר...

אולם, מלמדת אותנו הקבלה, אין הדברים פשוטים כל כך. לכל שלב בירידת האור יש שלבי בניים, להם שלבי בניים נוספים וגם אלה מתחלקים שוב לשלבים נוספים. ממש כמו כל מספר מתמטי שיכול להכיל בתוכו אין סוף מספרים ושברים, כך גם המציאות האלוקית מכילה אין סוף של ירידות אור קטנות, שלכל שלב מאפיין משלו, המתחלק אף הוא למאפיינים משלו ועוד מאפיינים ועוד מאפיינים וכו'... ניתן לדמות את העניין למערכת השעות שלנו- היום האנושי מורכב משעות (מספרים מאחד ועד עשרים וארבע), כל שעה מורכבת מדקות (מספרים מאחד ועד שישים) וכל דקה משניות (מספרים מאחד עד שישים). כעת, כדי לתאר זמן מסויים ביום עליך לציין את השעה, הדקה והשניה ופעמים רבות את חלקיקי השניה השונים. כך יכול תיאור זמן פשוט להכיל מעגלים על גבי מעגלים של מספרים, שחלקם אף יכול לחזור על עצמו באופן יבש, כלומר: הסיפרה אחד יכולה להופיע גם בתיאור השעה וגם בתיאור השניות ובכל מיקום שבו תופיע הסיפרה אחד- תהיה לה משמעות שונה!! כך גם בנויים התיאורים של ירידת האור בתורת הסוד- תיאורים רבים של שלבים שונים ושל מידות שונות שדרכם ירד האור האלוקי השופע והפך לאיטו להסתרת הפנים שבעולם הזה. הפרטים הרבים (והמורכבים פי כמה ממערכת השעות האנושית, או מכל מערכת אנושית אחרת) ממלאים ספרי סוד רבים ומהווים נקודה יסודית בתפיסת העולם של תורה זו.