הבורסה בתל אביב חוגגת 70: אבני הדרך המרכזיות מאז ועד היום
דניס לרכט שבט, תשפג20/02/2023ממסחר במשרד קטן ועד למיליארדי שקלים בשנה – הסיפור של הבורסה בתל אביב הוא הסיפור של ישראל
תגיות:בורסהתל אביבניירות ערך
צילום: shutterstock
בסרטים הוליוודיים, כשרוצים להראות סצינה בבורסה – תמיד יכניסו אותנו אל "רצפת המסחר", המקום שבו ברוקרים ופקידים צורחים פקודות קנייה ומכירה לטלפונים ולחלל האוויר, אל מול מסכים רצים אדומים-ירוקים של מחירי מניות. האמת היא, שמעטות הבורסות בעולם שבהן המסחר נעשה דרך רצפות מסחר – וכך גם הבורסה בתל אביב. איך הגענו ממסחר ני"ע שהחל לפני קום המדינה במשרד קטן אחד, לבורסה מבוקשת שבה מגויסים מציבור המשקיעים למעלה מ-20 מיליארד שקלים מדי שנה? זהו הסיפור של בורסת תל אביב, לכבוד 70 שנים להיווסדה.
התקופה המוקדמת: לשכת החליפין לניירות ערך, הקמת הבורסה ומיחשוב הסליקה
מתי הוקמה הבורסה הראשונה? כמו הרבה מוסדות בישראל, עוד לפני שהמדינה הוקמה החל לפעול מסחר מקומי בניירות ערך. תחת שלטון המנדט הבריטי, "בנק אנגלו-פלשתינה" הקים ב-1935 בתחומו גוף שנקרא לשכת החליפין לניירות ערך. הלשכה היתה למעשה התכנסות של בנקאים וסוחרים אחרים במשרדו של מרדכי פנחס חסון בבנק אנגלו-פלשתינה. במשך שעה ביום היתה המיני-בורסה הזאת פתוחה למסחר.
ב-1953 הוקמה הבורסה לניירות ערך כפי שאנו מכירים אותה כיום. הגופים שהקימו את הבורסה היו הבנקים ובתי ההשקעות של התקופה. בשלב זה הבורסה גם היתה צריכה משכן עצמאי, ופעילותה עברה לרחוב אלנבי בתל אביב.
הגידול המשמעותי בפעילות הבורסה הביא עמו מסחר בנפח גדול יותר, ניהול תיקי השקעות מוסדר ועניין רב מצד הציבור. הדבר הביא לצורך בסליקה מתקדמת. עד 1966 בוצעו כל פעולות הסליקה בבורסה באופן ידני. באותה השנה בוצע המהלך הראשון לדיגיטציה של המסחר– הקמת מסלקה ממוחשב לביצוע הפעילויות הכספיות בבורסה.
שנות ה-90: מסחר ממוחשב, ני"ע וירטואליים וסגירת רצפת המסחר
במהלך שנות ה-80 הבורסה שוב עברה דירה – לרחוב אחד העם בתל אביב. במהלך שנים אלו המסחר הלך והתרחב, והבורסה ידעה גם משברים – התפוצצות בועת מניות הבנקים ב-83', היפר אינפלציה ועוד.
לאחר שנים לא פשוטות, בתחילת שנות ה-90 החל, למעשה, עידן המסחר הממוחשב בבורסה הישראלית. ב-1991 הוצגה "שיטת הכרוז הממוחשב": מחשב מרכזי שמחשב שערי מניות ומפרסם אותם, ואל מול המידע הזה יכולים הסוחרים להעביר פקודות קנייה ומכירה לבנקים.
אבל המהפכה האמיתית הגיעה בסוף העשור, בשנת 1997, עם הצגתה של מערכת "רצף", מערכת שמטרתה להעניק לסוחרים את היכולת לסחור במניות ובניירות ערך אחרים באופן רציף, בזמן אמת. זוהי נקודת המפנה שביטלה את הצורך של המסחר להתנהל באופן פיזי בבניין הבורסה. באופן בסיסי, מדובר במערכת ממוחשבת שקולטת את כלל פקודות המסחר (קנייה ומכירה) ומתאימה בין מוכרים וקונים רלוונטיים. הטכנולוגיה החדשה איפשרה את המעבר המלא למסחר אונליין, ועד 1999 עבר כלל המסחר למערכת רצף.
כצעד המשך, באותה השנה נסגרו לצמיתות אולמות המסחר הפיזיים בבורסת תל אביב, ובכך נחתם עידן. המסחר הפך לממוחשב, וימי הצעקות על רצפת המסחר תמו.
המאה ה-21: שיכלול המסחר, שוק האג"ח הקונצרני והנפקת הבורסה עצמה
ב-20 השנים האחרונות הבורסה בתל אביב הולכת ומשתכללת. בתחילת האלף הוצג הרישום הכפול, שמאפשר לחברות להיסחר בתל אביב במקביל למסחר במניותיהן בבורסות אחרות בעולם; וב-2005 נכנסו לפעילות בבורסה "עושי שוק", גופים שמטרתם לספק נזילות למסחר ולרכוש מניות גם בשוק יורד, מודל שפעל בהצלחה שנים רבות בוול סטריט. ב-2014 עברה הבורסה למשכנה הנוכחי – רחוב אחוזת בית בתל אביב.
במהלך העשור הזה התפתח תחום איגרות החוב שאינן ממשלתיות, כלומר גיוס חוב בבורסה מהציבור על ידי חברות פרטיות. כעת יכלו החברות למצוא אשראי לפעילותן דרך הבורסה ולאו דווקא דרך משקיעים גדולים או בנקים. המשמעות היתה שדרוג היכולות העסקיות של החברות בישראל.
בשנים האחרונות פעלה הנהלת הבורסה להפיכתה מגוף ללא מטרות רווח, לגוף עסקי לכל דבר. בתוך כך שונה מבנה הבעלות בבורסה, ושיא המהלך הגיע ב-2019, עם הנפקת מניות לציבור של הבורסה עצמה – כלומר מניות הבורסה החלו להיסחר בבורסה. מאז הנפקתה באוגוסט 2019 ועד כתיבת שורות אלה, בפברואר 2022, עלה שווי מניית הבורסה בכ-125%.
ולסיכום – מה צופן העתיד?
הבורסה ידעה להתמודד במהלך השנים עם אתגרים ולהתקדם בהתאם להתפתחויות טכנולוגיות ופיננסיות. אילו אתגרים ייתכן כי יעמדו בפני הבורסה, שעכשיו גם חייבת לתת דין וחשבון לבעלי המניות, בשנים הקרובות? בין היתר ניתן לציין את עלייתן של זירות המסחר הדיגיטליות כמתחרות מרכזיות לבורסה; כניסה מאסיבית של משקיעי ריטייל (אנשים פרטיים) למסחר בניירות ערך; התמודדות עם השפעות ריבית עולה ויורדת; והתמודדות עם אתגרים, כגון עלייתו של שוק המטבעות הדיגיטליים. בכל מקרה, הצלחת הבורסה היא הצלחת המדינה – אז נאחל לה עוד 70 שנים של הישגים.
* אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה ואין באמור משום תחליף לשיווק השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח.
התקופה המוקדמת: לשכת החליפין לניירות ערך, הקמת הבורסה
צילום: shutterstock
מתי הוקמה הבורסה הראשונה? כמו הרבה מוסדות בישראל, עוד לפני שהמדינה הוקמה החל לפעול מסחר מקומי בניירות ערך. תחת שלטון המנדט הבריטי, "בנק אנגלו-פלשתינה" הקים ב-1935 בתחומו גוף שנקרא לשכת החליפין לניירות ערך. הלשכה היתה למעשה התכנסות של בנקאים וסוחרים אחרים במשרדו של מרדכי פנחס חסון בבנק אנגלו-פלשתינה. במשך שעה ביום היתה המיני-בורסה הזאת פתוחה למסחר.
ב-1953 הוקמה הבורסה לניירות ערך כפי שאנו מכירים אותה כיום. הגופים שהקימו את הבורסה היו הבנקים ובתי ההשקעות של התקופה. בשלב זה הבורסה גם היתה צריכה משכן עצמאי, ופעילותה עברה לרחוב אלנבי בתל אביב.
הגידול המשמעותי בפעילות הבורסה הביא עמו מסחר בנפח גדול יותר, ניהול תיקי השקעות מוסדר ועניין רב מצד הציבור. הדבר הביא לצורך בסליקה מתקדמת. עד 1966 בוצעו כל פעולות הסליקה בבורסה באופן ידני. באותה השנה בוצע המהלך הראשון לדיגיטציה של המסחר– הקמת מסלקה ממוחשב לביצוע הפעילויות הכספיות בבורסה.
שנות ה-90: מסחר ממוחשב, ני"ע וירטואליים וסגירת רצפת המסחר
במהלך שנות ה-80 הבורסה שוב עברה דירה – לרחוב אחד העם בתל אביב. במהלך שנים אלו המסחר הלך והתרחב, והבורסה ידעה גם משברים – התפוצצות בועת מניות הבנקים ב-83', היפר אינפלציה ועוד.
לאחר שנים לא פשוטות, בתחילת שנות ה-90 החל, למעשה, עידן המסחר הממוחשב בבורסה הישראלית. ב-1991 הוצגה "שיטת הכרוז הממוחשב": מחשב מרכזי שמחשב שערי מניות ומפרסם אותם, ואל מול המידע הזה יכולים הסוחרים להעביר פקודות קנייה ומכירה לבנקים.
אבל המהפכה האמיתית הגיעה בסוף העשור, בשנת 1997, עם הצגתה של מערכת "רצף", מערכת שמטרתה להעניק לסוחרים את היכולת לסחור במניות ובניירות ערך אחרים באופן רציף, בזמן אמת. זוהי נקודת המפנה שביטלה את הצורך של המסחר להתנהל באופן פיזי בבניין הבורסה. באופן בסיסי, מדובר במערכת ממוחשבת שקולטת את כלל פקודות המסחר (קנייה ומכירה) ומתאימה בין מוכרים וקונים רלוונטיים. הטכנולוגיה החדשה איפשרה את המעבר המלא למסחר אונליין, ועד 1999 עבר כלל המסחר למערכת רצף.
כצעד המשך, באותה השנה נסגרו לצמיתות אולמות המסחר הפיזיים בבורסת תל אביב, ובכך נחתם עידן. המסחר הפך לממוחשב, וימי הצעקות על רצפת המסחר תמו.
המאה ה-21: שיכלול המסחר, שוק האג"ח הקונצרני והנפקת הבורסה עצמה
ב-20 השנים האחרונות הבורסה בתל אביב הולכת ומשתכללת. בתחילת האלף הוצג הרישום הכפול, שמאפשר לחברות להיסחר בתל אביב במקביל למסחר במניותיהן בבורסות אחרות בעולם; וב-2005 נכנסו לפעילות בבורסה "עושי שוק", גופים שמטרתם לספק נזילות למסחר ולרכוש מניות גם בשוק יורד, מודל שפעל בהצלחה שנים רבות בוול סטריט. ב-2014 עברה הבורסה למשכנה הנוכחי – רחוב אחוזת בית בתל אביב.
במהלך העשור הזה התפתח תחום איגרות החוב שאינן ממשלתיות, כלומר גיוס חוב בבורסה מהציבור על ידי חברות פרטיות. כעת יכלו החברות למצוא אשראי לפעילותן דרך הבורסה ולאו דווקא דרך משקיעים גדולים או בנקים. המשמעות היתה שדרוג היכולות העסקיות של החברות בישראל.
בשנים האחרונות פעלה הנהלת הבורסה להפיכתה מגוף ללא מטרות רווח, לגוף עסקי לכל דבר. בתוך כך שונה מבנה הבעלות בבורסה, ושיא המהלך הגיע ב-2019, עם הנפקת מניות לציבור של הבורסה עצמה – כלומר מניות הבורסה החלו להיסחר בבורסה. מאז הנפקתה באוגוסט 2019 ועד כתיבת שורות אלה, בפברואר 2022, עלה שווי מניית הבורסה בכ-125%.
ולסיכום – מה צופן העתיד?
הבורסה ידעה להתמודד במהלך השנים עם אתגרים ולהתקדם בהתאם להתפתחויות טכנולוגיות ופיננסיות. אילו אתגרים ייתכן כי יעמדו בפני הבורסה, שעכשיו גם חייבת לתת דין וחשבון לבעלי המניות, בשנים הקרובות? בין היתר ניתן לציין את עלייתן של זירות המסחר הדיגיטליות כמתחרות מרכזיות לבורסה; כניסה מאסיבית של משקיעי ריטייל (אנשים פרטיים) למסחר בניירות ערך; התמודדות עם השפעות ריבית עולה ויורדת; והתמודדות עם אתגרים, כגון עלייתו של שוק המטבעות הדיגיטליים. בכל מקרה, הצלחת הבורסה היא הצלחת המדינה – אז נאחל לה עוד 70 שנים של הישגים.
* אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה ואין באמור משום תחליף לשיווק השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח.
הוסף תגובה
עוד מדניס לר
עוד בנושא אקטואליה