תהילים פרק לט

 א  לַמְנַצֵּחַ לידיתון (לִידוּתוּן), מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב  אָמַרְתִּי- אֶשְׁמְרָה דְרָכַי, מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי:
אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם-  בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי.
ג  נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה, הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב; וּכְאֵבִי נֶעְכָּר.
ד  חַם-לִבִּי, בְּקִרְבִּי--בַּהֲגִיגִי תִבְעַר-אֵשׁ; דִּבַּרְתִּי, בִּלְשׁוֹנִי.
ה  הוֹדִיעֵנִי יְהוָה, קִצִּי--וּמִדַּת יָמַי מַה-הִיא; אֵדְעָה, מֶה-חָדֵל אָנִי.
ו  הִנֵּה טְפָחוֹת, נָתַתָּה יָמַי- וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ;
אַךְ כָּל-הֶבֶל כָּל-אָדָם, נִצָּב סֶלָה.
ז  אַךְ-בְּצֶלֶם, יִתְהַלֶּךְ-אִישׁ- אַךְ-הֶבֶל יֶהֱמָיוּן;
יִצְבֹּר, וְלֹא-יֵדַע מִי-אֹסְפָם.
ח  וְעַתָּה מַה-קִּוִּיתִי אֲדֹנָי- תּוֹחַלְתִּי, לְךָ הִיא.
ט  מִכָּל-פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי; חֶרְפַּת נָבָל, אַל-תְּשִׂימֵנִי.
י  נֶאֱלַמְתִּי, לֹא אֶפְתַּח-פִּי: כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ.
יא  הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ; מִתִּגְרַת יָדְךָ, אֲנִי כָלִיתִי.
יב  בְּתוֹכָחוֹת עַל-עָו?ֹן, יִסַּרְתָּ אִישׁ- וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ;
אַךְ הֶבֶל כָּל-אָדָם סֶלָה.
יג  שִׁמְעָה תְפִלָּתִי יְהוָה, וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה--
אֶל-דִּמְעָתִי, אַל-תֶּחֱרַשׁ:
כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ; תּוֹשָׁב, כְּכָל-אֲבוֹתָי.
יד  הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה- בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי.