שמות פרק לא'

פש(ו)ט הפרק:
אנו מוצאים כי פרקנו עוסק בשני נושאים מאוד עיקריים. הראשון הוא הכנת המשכן כליו ובגדי הכהנים. הקב"ה אומר למשה מי הם השניים אותם מינה להכין

את הכלים למשכן ואת בגדי הכהנים והם בצלצאל בן אורי בן חור משבט יהודה ואהליאב בן אחיסמך משבט דן. הדבר המופלא הוא שהקב"ה מברך את בצלאל ואהליאב בחכמה וברוח א-לוקים על מנת שיוכלו להכין במדויק את הכלים, אנו למדים שהכנת הכלים למשכן הינה מלאכה שלא דורשת רק ידע טכני אלא מצריכה גם המון קדושה וטהרה. הנושא השני בו עוסק הפרק הוא ציווי שמירת השבת. הקב"ה מצווה את משה לדבר אל העם ולפרט בפניהם את מצוות שמירת השבת, ואת העונש למי שלא יקיים ציווי זה. בנוסף הקב"ה אומר למשה ששמירת השבת היא הברית בין עם ישראל לקב"ה. בסוף הפרק הקב"ה נותן למשה את לוחות הברית "כתבים באצבע א-לקים". 

מעמיקים מבט- הרב איתן קופמן:
בתחילת הפרק, הקב"ה מצווה מי האנשים שיהיו אחראים על מלאכת בניית המשכן. נשאלת השאלה, לכאורה אם ניתנו ההוראות הטכניות לבניית המשכן, מדוע ישנו ציווי אלוקי מי יהיו האנשים שיעסקו במלאכת הבניה? ובנוסף לזאת, הקב"ה מברך אותם וממלא אותם ברוח אלוקים, בחכמה, תבונה ודעת, במקום שתפקיד זה יוטל על עובדי המלאכה המומחים בעם?

כדי לענות על שאלתנו נעזר בדברי הכוזרי במאמר שני, בו החבר מסביר למלך כוזר מה מהותם של המשכן והכלים. החבר ממשיל את היחס שבין המשכן וכליו לקב"ה ולהשראת השכינה, כמו היחס שבין הגוף והנשמה. הגוף הוא בעל איברים שונים וחלקים שונים וכשהגוף עומד בצורה מתוקנת יכולה לחול בו גם הנשמה. כמו כן גם במשכן. המשכן וכליו הם למעשה סידור הגוף הלאומי שבו יכולה לחול הנשמה האלוקית-השכינה.

ידוע כי כל תא בגופנו נברא ע"י ה' יתברך בצורה שבה הוא נברא, עם היעודים והתפקידים שלו לשם הופעת הנשמה הפרטית של האדם. כך גם בבניית כלי המשכן, זו איננה פעולה טכנית, אלא כל פרט במשכן –כל קרש וכל וו, נוצרו מלכתחילה בהתאמה לתפקיד הספציפי שלו להחלת השכינה והעניין האלוקי באומה.

לכן מובן כי כלי המשכן צריכים להיבנות בצורה מדויקת, ראויה ומיוחדת, וזאת יתכן רק ע"י אנשים שנבחרו על-פי ה' ובורכו ברוח חכמה אלוקית. עד כדי כך, שהגמרא בברכות אומרת: "יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ." בצלאל קיבל מעין נבואה וכך ידע מהו האור המיוחד שצריך להופיע בכל כלי וכלי, ובעקבות כך הכין את הכלים בצורה המדויקת והנכונה לאור המיועד להם. כלי המשכן הם למעשה לבושים לאורות האלוקים שיחולו בהם.

רבי חיים מולוז'ין, בספרו 'נפש החיים' כותב: "תדעו שכל תכלית רצוני בתבנית המשכן וכל כליו, רק לרמז לכם שממנו תראו וכן תעשו אתם את עצמכם, שתהיו אתם במעשיכם הרצויים כתבנית המשכן וכליו, כולם קדושים ראויים ומוכנים להשרות שכינתי בתוככם ממש", כלומר כמו שכלי המשכן הם לבושים לגוונים של האור האלוקי שצריך לחול בהם, כך גם כל אחד מעמ"י צריך להיות כלי להופעת האור האלוקי- לעשות עצמו כמשכן.

לאדם יש רצונות, מחשבות, שאיפות ותכונות שונות, והם צריכים להיות קדושים וראויים על מנת שאור ה' יופיע בנו. עיקר  עבודתנו היא להכשיר את עצמנו להיות ראויים לכך ע"י קיום המצוות וכאשר אנו מאפשרים את הופעת ה' בנו, אנו הופכים את עצמנו למקדש ה' מעט.