שמות פרק כט'

מאת: יאיר אפרת

פש(ו)ט הפרק:
בפרק זה שני נושאים: 1. ציווי לקיום ימי המילואים. 2. ציווי להקרבת התמיד (ומטרת המשכן).??1. בימי המילואים משה נצטווה לעשות לאהרון ובניו, כל יום במשך שבעה ימים, בכדי לקדש אותם ולמלא ידם לכהונתם, את הפעולות הבאות: א. טבילה. ב. הלבשת בגדיהם. (סדר הלבישה: מכנסיים, כתונת, אבנט ומגבעת). ג. משיחת אהרון בשמן המשחה. ד. קורבנות: פר לחטאת- זריקתו, הקטרת איבריו הפנימיים ושריפת שאר בשרו מחוץ למשכן. שני אילים (כבשים), אחד לעולה,  ואחד לשלמים שמהדם שלו ומשמן המשחה יזו ויתנו על הכהנים. את רוב איבריו יניפו

ויקטירו, ואת החזה והשוק שלו יניפו ויאכלו. ה. מנחות: שלושה מיני מצות למנחה, אחת מכל סוג מוקטרת, והשאר נאכלות.??2. הקרבת קרבן התמיד, כבש בבוקר וכבש בין הערביים כל יום לעולה, כולל מנחה ונסכים. הפרק מסיים במטרת המשכן- במשכן ה' יועד וידבר עם בני ישראל, יקדש את המשכן, את המזבח ואת הכהנים. ה' ישרה שכינתו בתוך בני ישראל ויהיה להם לאלוקים, וישראל יכירו כי ה' הוא אלוקיהם, הוא שהוציאם ממצרים כדי לשכון בתוכם.??

מעמיקים מבט:
המדרש (מובא בהקדמת הכותב לעין יעקב) מביא את דעת ר' שמעון בן פזי שהפסוק "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים", הוא הפסוק העיקרי התורה. מדוע? כי מהי המהות של קרבן התמיד? ההתמדה. כי בלעדי ההתמדה אין קיום לשום מעלה! ההתמדה קשורה עם הקדושה, שכן 'קדוש לעולם קיים' (סנהדרין צב.), מה שקדוש הוא מתמיד. והקב"ה מחיה בקדושתו ובחסדו את מעשה בראשית בכל יום. למדנו מכאן שהתמדה היא תנאי להצלחה  בכל מרחבי חיינו גם בנישואין ובעבודה, וכמובן בהתעלות בקדושה.