הסוכה היא פתח לעולם הבא

אנחנו חוגגים את חג הסוכות לאחר יום כיפור. ביום כיפור אנחנו מתענים ומתייסרים ולאחר מכן שמחים שמחה גדולה בחג הסוכות.  בעל ה"שפת אמת" לומד מסמיכות יום כיפור לחג הסוכות שהסוכה רומזת לעולם הבא שבא אחרי יסורים של העולם הזה. (ראה שפת אמת לסוכות שנת תר"מ).
כמו שכתוב בתלמוד: "תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא .... העולם הבא דכתיב (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר." (מסכת ברכות דף ה ע/א).

נראה לומר, שלאחר שביום כיפור כל נשמות ישראל התאחדו לתוך הכהן הגדול, האחדות הנפלאה הזאת נמשכת גם בחג הסוכות. כאשר כל עם ישראל נכנס לתוך קודש הקדשים הוא ראוי לשלב הבא שהוא כניסה לעולם הבא.
בית המקדש ועבודת הקרבנות אינם התכלית אלא אמצעי להתחבר עם העולמות העליונים של שכינה ולדבוק בהקב"ה.
הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים לרגעים ספורים בלבד. לעומת זאת אנחנו שוהים בסוכה כל היום וכל הלילה במשך 7 ימים. אנחנו מצווים לאכול בתוכה, לישון בה, ללמוד בה וכך לקיים את מצוות ישיבת בסוכה.
זאת אולי הפעם היחידה שאנחנו מקיימים מצווה מתוך שינה לא מעשה כלשהו.

הסוכה נותנת לנו טעימה מעולם הבא.

הסוכה נקראת בזוהר "צילא דמהימנותא", זאת אומרת שעלינו להאמין שהיא כלי לקבלת השכינה. מצוות סוכה היא מיוחדת לעם ישראל כמו שבית המקדש מיוחד לישראל. כדי לקבל את השכינה עלינו להיות נבדלים מאומות העולם.
"לכן צריכין להיות נבדל מתערובות האומות על ידי הסוכה כמו שהיה בארץ ישראל ובמקדש. ואז השם יתברך פורס סוכת שלומו עלינו." (שפת אמת לסוכות שנת תרמ"ח ד"ה חביבה).

נראה לומר שתפקיד הדפנות של הסוכה הוא להבדיל אותנו מן הגויים, והסכך בא לחבר אותנו עם הקב"ה והשכינה.
ניתן לראות את זה עם ההלכות העיקריות של המשנה הראשונה של מסכת סוכה. חכמים פוסלים סוכה כאשר אור השמש מרובה על הצל של הסכך.

אור השמש רומז לאור השכינה לכן חייב להיות רוב של צל כדי לא להסתנוור מפני עוצמת השכינה הפורצת דרך הסכך. הסכך מגין על יושבי הסוכה ומשמש כמו הקטורת בכניסה לקודש הקדשים ומייצר ענן או מסך כדי לצמצם את עוצמת השכינה.
נראה להוסיף שאין בונים סוכה נמוכה מעשרה טפחים כדי לנתק את הסוכה מהאדמה והעולם החומרי, מצד שני אין לבנות סוכה גבוהה מידי מעל עשרים אמה ולהתקרב לשמים יתר על המידה.

כדי לגעת בשכינה המתגלת בסוכה עלינו לרצות בכך ולכוון את הדעת, לכן חובה לבנות את הסוכה לשם מצווה.
כמו שכתוב: במשנה: "סוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה, פסולה; רבי יהודה מכשיר. ושאינה גבוהה עשרה טפחים, ושאין לה שלוש דפנות, ושחמתה מרובה מצילתה--פסולה. סוכה הישנה--בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין. איזו היא ישנה, כל שעשאה קודם לחג שלושים יום; אבל אם עשאה לשם חג, אפילו מתחילת השנה--כשרה." (מסכת סוכה, פרק א משנה א).
יש מדרש נפלא שאומר שהקב"ה בנה לעצמו סוכה עד שעם ישראל יבנה לו בית של קבע בירושלים.

כמו שכתוב: " ר' ברכיה בשם רבי חלבו אמר עד שהוא שלם עשה לו הקב"ה סוכה והיה מתפלל בתוכה שנאמר (תהלים עו) ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון ומה היה אומר יהי רצון שאראה בבנין ביתי" (מדרש רבה בראשית פרשה נו פסקה י).
הסוכה מסמלת את האחדות של עם ישראל, כאשר כל ישראל ראויים לשבת בסוכה אחת, "דכתיב (ויקרא כג) כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת" (מסכת סוכה דף כז ע/ב).

חג סוכות נקרא גם חג האסיף הרומז להתאספות עם ישראל למקום אחד. גם ארבעת המינים מסמלים את אחדות של כל החלקים בעם ישראל, מהאדם הפשוט עד הצדיק.
נראה לומר שכאשר כולם עולים לרגל להר הבית להיראות בבית המקדש זהו סימן נוסף של אחדות.
כולם יוצאים מביתם כדי לשבת בדירת ארעי פשוטה שלא ניתן להבחין במעמד הסוציו-אקונומי של האדם. האם הוא עשיר או עני, כולם שווים. במבט חיצוני ההבדלים מתטשטשים כאשר לובשים בגדים חדשים לכבוד החג, מכינים מאכלים משובחים וגם אינם עובדים כל שבעת ימי החג. כולנו חיים כבני מלכים.

בחג הסוכות אחדות עם ישראל מתקיימת סביב בית המקדש וסביב הסוכה הפרטית שלנו. בע"ה נזכה לבנות בית של ממש לכבוד הקב"ה מתוך אחדות ואחווה וכך הוא יצא מסוכת ארעי לבנין גדול ומפואר בב"א.

המאמר מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה, משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה