סליחה, מישהו מקשיב כאן?

בעידן הסמארטפונים נדמה שכבר אף אחד לא מקשיב באמת לשני וכולם עסוקים במוחם במחשבות על הסטטוס האחרון שהעלו לפייסבוק והתגובות שיגרור, קריאת הודעות או התעדכנות בחדשות.

הצד השני חש בחוסר תשומת הלב, מבין שהוא אינו חשוב מספיק ונפגע.

הספר "7 ההרגלים של צעירים מצליחים במיוחד" מונה באחד מפרקיו את יסודות ההקשבה הלקויה ומציע דרכים לבנות הקשבה אמיתית.

על מנת להבין מישהו, חייבים להקשיב לו. הבעיה היא שרובנו לא יודעים איך להקשיב.

מרגע שנולדנו אנחנו מקבלים שיעורים כדי לשפר את הקריאה, הכתיבה והדיבור, אבל מתי למדנו אי פעם

כיצד להקשיב טוב יותר?

כשאנשים מדברים אנחנו כבר עסוקים בהכנת התגובה שלנו, בשיפוטיות, או בסינון המילים שלהם דרך הפרדיגמות שלנו. מאוד אופייני לנו להשתמש באחד מחמשת סגנונות ההקשבה הכושלים הבאים: ריחוף, הקשבה בכאילו, הקשבה סלקטיבית, הקשבה מילולית או הקשבה שממוקדת בך.

ריחוף - כשמישהו מדבר איתך, אבל אתה מתעלם ממנו כי המוח שלך מרחף לו לגלקסיה אחרת. יכול להיות שיש לדובר משהו מאוד חשוב להגיד לך, אבל אתה עסוק במחשבות שלך. כולנו מרחפים מידי פעם, אבל אל תעשה את זה יותר מדי, אחרת תיווצר לך תדמית של אסטרונאוט.

הקשבה בכאילו - תופעה יותר נפוצה. אנחנו עדיין לא מקדישים תשומת לב רבה לדברי האחר, אבל לפחות אנו מעמידים פנים שאנו שמים לב, באמצעות פליטת הערות מלאות תובנה בנקודות מרכזיות בשיחה, כמו: "כן, "אה-אה," "מגניב", "נשמע מצוין." הדובר בדרך כלל קולט את הרמז, והוא או היא ירגישו שהם אינם מספיק חשובים כדי שיקשיבו להם.

שמיעה סלקטיבית - כשצד אחד מקשיב רק לחלקים "מובחרים" של השיחה שמעניינים אותו. יכול להיות שהחבר שלך מנסה להסביר לך איך זה להיות בצל אחיו המוכשר בצבא. כל מה שאתה שומע זה את המילה "צבא" ואומר לו, "כן הצבא! אני חושב על זה הרבה בזמן האחרון." כיוון שאתה תמיד מדבר על דברים שאתה מעוניין לדבר עליהם, במקום על מה שאנשים אחרים מעוניינים לדבר, רוב הסיכויים שלעולם לא תיצור קשרים חברתיים מתמשכים.

הקשבה מילולית - כשאנו מקשיבים רק למילים עצמן, אבל לא לשפת הגוף, לרגשות או לכוונה האמיתית שמאחורי המילים. כתוצאה, אנו מפספסים את מה שבאמת נאמר. יכול להיות שהחברה שלך קים תגיד לך, "מה את חושבת על רונלדו?" אולי תשיבי לה, "אני חושבת שהוא די מגניב." אבל אם היית יותר רגישה והיית מקשיבה לשפת הגוף שלה ולטון הדיבור, היית שומעת שמה שהיא באמת אומרת זה, "את חושבת שרונלדו מחבב אותי?" אם אתם מתרכזים רק במילים, רק לעיתים נדירות תוכלו באמת להבין את הרגשות העמוקים יותר של הלב האנושי.

הקשבה שממוקדת בך - כשאנו רואים הכול מנקודת המבט שלנו. במקום לעמוד בנעליים של הזולת, אנחנו רוצים שהם יעמדו באלה שלנו. מכאן באים משפטים כמו, "אני יודע בדיוק איך אתה מרגיש." אנחנו לא באמת יודעים איך בדיוק הם מרגישים, אנחנו יודעים איך בדיוק אנחנו מרגישים, ומשערים שהם מרגישים כמונו, כמו מוכר הנעליים שחושב שעליך לאהוב את הנעל הזו, כיוון שהוא אוהב אותה. הקשבה שממוקדת בך מתבטאת הרבה פעמים בשיחה של מתחרים לכאורה. משהו כמו: "אתה חושב שלך היה יום גרוע? זה כלום. חכה ותשמע מה קרה לי."

כשאנו מקשיבים מנקודת המבט שלנו, אנחנו בדרך כלל מגיבים באחת משלוש דרכים, שכולן גורמות לאחר להיסגר: אנו שופטים, אנו מייעצים ואנו חוקרים. בואו נבחן אותן.

שיפוט. לפעמים, כאשר אנו מקשיבים לאנשים אחרים, אנו עורכים שיפוטים (אי שם בחלק האחורי של המוח שלנו) עליהם ועל מה שהם אומרים. אם אתה עסוק בעריכת שיפוטים, אתה לא באמת מקשיב. אנשים לא רוצים שישפטו אותם, הם רוצים שישמעו אותם. בשיחה הבאה, שימו לב למיעוט ההקשבה ולריבוי השיפוטיות אצל המקשיב.

הקטע לקוח מתוך "שבעת ההרגלים של צעירים מצליחים במיוחד" – רב המכר של שון קובי שזכה להצלחה בינלאומית יצא לאור בתרגום לעברית בהוצאת תאומים.

הספר מעניק לבני נוער וצעירים כלים לעבור את התקופה המאתגרת ולהתמודד עם ההחלטות הקשות והגורליות שמולן הם ניצבים. הספר מדריך, צעד אחר צעד, כיצד לשפר את הדימוי העצמי, לבנות חברויות, להשיג את המטרות, להסתדר עם ההורים ועוד.

הספר יוצא לאור בישראל ביוזמת המתרגם נח שולץ, בעל תואר בחינוך ומדריך סמינריונים לבני נוער ומרצה על הרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד.

הזמנת ספרים והרצאות על הרגלים של אנשים אפקטיביים במייל: [email protected]