קטן אבל גדול- כשאבישי שטרית בסביבה

יום צילום בערוץ מאיר לילדים. אבישי שטרית שבדרך כלל מפעיל את פולקע המפורסם יושב על כורסה. הפעם הוא בתפקיד המספר ומולו בובה של שאלתיאל- המופעל על ידי. העבודה קשה, רוצים להספיק הרבה סיפורים ביום. כולם כבר יגיעם ואז אבישי שולף בדיחות. חיקוי של צרפתי, ערבי, רוסי ומה לא. יום הצילום מתרומם וכולם מקבלים אנרגיות חדשות.

זהו אבישי שטרית האיש שלא מפסיק להצחיק.

אבישי תושב מגרון (כן....כן...היום היחיד אבל היחיד שראיתי אותו במצב רוח ירוד היה אחרי ליל החורבן) נשוי ואב ל3 הוא פשוט מצחיקן בחסד.

בהפסקה שבין הצילומים ראיינתי אותו על הצגת הילדים שלו- קטן אבל גדול.

ההצגה מספרת על גמד שמחפש את דרכו הבייתה. בדרך הוא פוגש דמויות נותן להם וגם מקבל מהם.

למה דווקא הנושא הזה? אני מקשה.
אבישי: קודם כל נתינה, פרגון הוא נושא שמעסיק אותי, שנית רציתי משהו אוניברסלי שלא יזוהה כדתי דווקא למרות שחסד הוא בהחלט מצווה הוא בכל זאת גלובלי ומאפשר לי להופיע גם בפני קהלים לא דתיים שכמובן חוששים בהתחלה מאמן דתי אך הצחוק שובר את כל המחסומים כידוע.

אני מבקש מאבישי לספר על תגובות מרגשות של קהלים ותשובתו אופיינית הוא אומר שהתגובה הכי נפוצה היא- חשבנו שבאנו בשביל הילדים אבל גם ההורים לא הפסיקו לצחוק.

מה המסר? כאמרו חסד אומר אבישי אבל מייד מדגיש שגם להעלות חיוך על פניהם של אנשים למשך 40 דקות הוא בהחלט עניין ראוי בפני עצמו. אני כמובן מסכים.
אבישי מוסיף- יש נטייה לאמנים דתיים להעמיס מסרים. היה אצלנו ביישוב מישהו שנתן סאטירה פוליטית של שעה אהבתי אבל קצת הציק לי שגם ערב אמנותי תמיד חוזר לאותם נושאים. כנ"ל לגבי לאטמה אני מעריך את העשייה שלהם אך לא זו דרכי.
אני אישית חושב שערב צריך להיות משחרר ומהנה קודם כל - כן גם זה חלק מהחוסן שלנו. (וואו גם אני נשמע כבד...)

מה אתה עושה ביום- יום?
טוב אז קודם כל מפעיל את פולקע בערוץ מאיר לילדים וגם את ניסים והשוטר מלאכי, יש לי הצגה משותפת עם אסי- אסי פולקע ומטה הקסמים אני גם מדובב קולות לקלטות ילדים ותוכניות לאו דווקא דתיות.

מה עם הפעלת בובות בערוצי הילדים?
מאוד מעניין אבל התרשמתי שזו בראנז'ה די סגורה. אשמח להשתלב.

סיכום שלי- כשאתם שומעים שאבישי מופיע בסביבה- אל תפספסו.