המלחמה הבאה ועסקת שליט

העסקה לשחרור החייל החטוף גלעד שליט, חילקה עוד פעם את הציבוריות הישראלית לשני חלקים כשבהתאמה השמאל הישראלי ברובו המוחלט ברך על המוגמר בשמחה רבה והימין ענה אמן בעל כורחו.

מבחינה זו קשה להתעלם מהעובדה שכל הדיונים המהותיים בישראל הפכו עם השנים לעוד זירה בה העמדות נקבעות על פי החלוקה לימין ולשמאל. שאלות כמו קביעת תקציב הביטחון, היחס לערביי ישראל, ללימודי הליבה במגזר החרדי ושלל נוסף של נושאים נידונת בישראל לא לגופם של דברים אלא לפי העמדה השבטית אליה משתייך הדובר העוסק בשאלה זו. מציאות זו מסרסת את יכולת החשיבה העצמאית בישראל ומהווה מבחינה רבה תעודת עניות לכלל המחנות האידיאולוגיים והפוליטיים בישראל. עובדה זו חמורה שבעתיים כשאנו באים לעסוק בשאלות הרות גורל כמו שחררם של 1000 מחבלים רוצחים. לא יתכן כי כל האלופים וראשי מערכת הביטחון שפנו לשמאל יצדדו כולם בעסקה כשמקביליהם שאוחזים בדעות ימניות יביעו התנגדות או תמיכה רפה בלבד, שהרי עובדה זו מעידה כי גם בשאלות הרות גורל העמדה נקבעת על פי המחנה ולא לגופו של עניין אפילו כשמדובר בשאלה לה השלכות על הציבור הרחב ברחבי הארץ. כלומר קשה להבין את תומכי עסקת שליט במקרה ובאמת נבואות הזעם בדבר גל גדול של טרור שיבוא בעקבותיה הם נכונות. מאידך קשה להבין את המתנגדים באים הסכנות משחרר מאסיבי של מחבלים אינם קשות כל כך ורק בגלל דעות לאומיות הם תמכו במציאות בה חייל ישראלי יימק בשבי שנים כה רבות.

אלא שהבעייתיות במציאות הנוכחית אינה נעצרת רק בעסקת שליט והיא משליכה על שאלות לאומיות רחבות הרבה יותר שעומדות לפתחה של מדינת ישראל. הכוונה בדברים אלו היא בהיערכותה של ישראל לשינויים הגיאופוליטיים המפליגים שעוברים בשנה האחרונה על המזרח התיכון. מול עיננו אנו עדים להתפרצות מתמשכת של הר געש אנושי אדיר ממדים שמחייב את כלל המערכות בארץ לשמר דריכות ביטחונית חסרת תקדים. חלק מהדריכות הזו היא גם היכולת לתת משמעות למציאות המשתנה במהירות מול עיננו שבוודאי תשליך בעוצמה רבה גם על קיומנו בישראל.

בנקודה זו אסור שנמשיך להיות מפוצלים למחנות שונים היסטוריים כשכל צד מפרש את המצב על פי משאלות ליבו. שהרי חיים על פי משאלות לב ולא על פי העובדות בשטח הם אלו שהביאו למחדל של מלחמת יום הכיפורים. גרוע מכך, במלחמת יום כיפור החלוקה לשני מחנות היתה יחסית מעומעמת בישראל ורוב הכוחות המעשיים יכלו לאסוף את עצמם ולהשיב מלחמה שערה אחרי ההפתעה הראשונית וזאת מבלי לנהל תוך כדי הלחימה קרב אידיאולוגי עם הצד השני. המצב היום כידוע שונה ויש לחשוש כי בעקבות החלוקה הפוליטית והרעיונית גם הפתעה אסטרטגית בסדר גודל של מלחמת יום כיפור לא תאחד את החברה הישראלית שתמשיך להתווכח לאסוננו תוך כדי לחימה בשדות הקרב השונים במקום להתאחד אל מול האויב החיצוני.