"תורת השלבים" בתאונות דרכים - מאת עו"ד רונן פרידמן

סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי

תאונות דרכים, תשל"ה-1975 מגדיר תאונת דרכים, כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.

בנוסף קובע החוק הגדרת משנה למונח "שימוש ברכב מנועי" כנסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב.

הגדרה זו עוגנה בחוק בשנת 1990, בו אומץ המבחן התחבורתי והועדף על פני המבחן הייעודי שהיה מקובל קודם לתיקון.

הסיבה לכך, מסביר עו"ד תאונות דרכים רונן פרידמן,היא כי בגדר "שימוש ברכב מנועי" נכללים גם שימושים שלא נועדו בהכרח, לפי טיבם, "למטרות תחבורה".

על השימושים הללו נִמנה גם ה"שימוש" של התהפכות של רכב, כמו גם שימושים אחרים כגון הידרדרות, הינתקות, ונפילה מרכב.

אין מדובר אמנם ב"שימוש" עצמו, אלא בתוצאה שלו ואין בבסיסו מטרה תחבורתית ולא כל מטרה אחרת.

לפיכך התעוררה השאלה כיצד "שימוש" כזה יכול לעלות בקנה אחד עם הדרישה הנוספת, המצטברת, על-פיה על השימוש להיות "למטרות תחבורה" ?

"תורת השלבים" אל מול "המבחן האובייקטיבי"

מהי "תורת השלבים" בהגדרת תאונת דרכים ?הפסיקה התמודדה עם השאלה האמורה באמצעות נקיטה ב"תורת השלבים": בחינת המטרה התחבורתית בראי הקשרהּ של ההתרחשות, בהתאם לפעולה או לשרשרת הפעולות הסובבות את ההתרחשות בנסיבות העניין.

היסוד "למטרות תחבורה" מתמקד בפונקציה התחבורתית של הרכב, קרי, "בפונקציה של הובלת אנשים או מטענים ממקום למקום". לא כל אימת שמתקיים שימוש ברכב, נעשה השימוש למטרות תחבורה. בפסיקה נקבע כי שימוש יהא "למטרות תחבורה" אם הוא נעשה "בגדריו של סיכון תעבורתי אשר ייעודו התעבורתי של הרכב גורם".

כך, למשל, נקבע כי חבלה שנחבל בה נהג אוטובוס בעת שביצע סריקה בטחונית בתוך האוטובוס בטרם החלה הנסיעה אינה בגדר תאונת דרכים מכיוון ש"הסיכון שאותו באה הסריקה הבטחונית לצמצם הוא הסיכון הבטחוני ולא הסיכון התעבורתי". מדובר בסיכון הנובע "מהמאפיינים של האוטובוס כרכב המשמש את הציבור" ולא ממאפייניו התעבורתיים.

בתהליך בירור מטרת השימוש, ידרש בית המשפט לעיתים לבחון את כוונתו הסובייקטיבית של המשתמש אך כאשר השימוש כרוך, מעצם טבעו, בסיכון תחבורתי, משפט הבכורה יינתן לאופייה האובייקטיבי של הפעולה.

מצבים אותם יש לראות כתאונת דרכים:

תיקון 8 לחוק קבע שורה של מצבים אותם יש לראות כתאונת דרכים, אף שאינם נופלים בגדרי ההגדרה הבסיסית, ומנגד מצבים שלא יוכרו כתאונת דרכים אף שנכנסים הם לגדריה, ובכך החריף את חוסר העקביות המאפיין את תכלית החוק.

על פי ההגדרה הבסיסית סיווג אירוע כתאונת דרכים מותנה בהתקיימותם של מספר תנאים מצטברים: כי נעשה שימוש ברכב מנועי; כי השימוש נעשה למטרות תחבורה; וכי הנזק נגרם עקב אותו שימוש. יחד עם זאת, הגדרת המשנה קובעת חלופות מרבות, המוסיפות על ההגדרה הבסיסית דרכי שימוש נוספות עליהן חל חוק הפלת"ד. דרכי שימוש אלה לא גובשו מתוך תפיסה אחידה ועל כן עוררו קשיים פרשניים ומהותיים במקרים שונים.

בין שימושים אלו ניתן להבחין בין שימושים שלהם מטרה תחבורתית על פי טיבם, לבין אלו שאינם עונים בהכרח על מטרה זו, עליהם נמנה השימוש שהתרחש בענייננו – התהפכות. התהפכות, וכמוה גם הידרדרות או הינתקות או נפילה מרכב, אינה "שימוש" במובן המקובל של המונח, אלא הינה, למעשה, התרחשות שהינה תוצאה של שימוש ברכב, אותה סיווג המחוקק כ"שימוש".

בהיותן התרחשויות לא מכוונות, התהפכות והידרדרות נעדרות מטרה כלשהי, תחבורתית או אחרת. יתר על כן, מדובר בצורות תנועה, אשר בדומה לנסיעה טבוע בהן סיכון תחבורתי גלוי לעין, הנלווה לעצם היותו של רכב בתנועה. עצם התרחשותן הכרוכה בתזוזת הרכב, ככל שזו לא נגרמה בשל התקיימות אחת מן החזקות הממעטות הקבועות בחוק כגון מעשה מכוון (אשר נטל הוכחתן מוטל על הטוען לקיומן), מהווה איפוא מימוש של סיכון זה.

כך עולה, למשל, מפסק הדין של בית המשפט העליון במקרה בו רכב שלא הותנע שהיה מצוי בתנור צביעה במוסך, ואשר היה מצוי בהילוך "סרק" כשדלתותיו פתוחות, גלש ממקומו בתנור הצביעה ולאחר שהידרדר לאורך כ-15 מטרים פגע באדם, בו נקבע כי מדובר בשימוש ברכב מסוג הידרדרות וכי התאונה הינה תאונת דרכים.

האמור עולה כי שימושים מסוג התרחשות, כגון התהפכות והידרדרות, נכללו בהגדרת ה"שימוש ברכב מנועי", אף שהם אינם מתיישבים על פי טיבם עם הדרישה לקיומן של "מטרות תחבורה", על שום הסיכון הטמון בהם. דרישה זו, החלה עליהם מכוחה של ההגדרה הבסיסית, יוצרת קושי מובנה ביחס אליהן.

בכדי להתמודד עם קושי זה נקבע בפסיקה כי במקרים העוסקים בשימוש מסוג התרחשות ייבחן קיומה של המטרה התחבורתית בראי הקשרה של ההתרחשות, בשים לב הן לפעולה שבמהלכה אירעה ההתרחשות, והן לשרשרת הפעולות אליה היא משתייכת. מבחן זה של הקשר ההתרחשות, ממקם את ההתרחשות על רקע הפעולה או רצף הפעולות הסובבות אותה, לפי נסיבות המקרה. המבחן מנחה כי סיווגה של ההתרחשות ייעשה מתוך פרספקטיבה גמישה, רחבה או צרה לפי העניין, כאשר לעיתים יש מקום ליתן משקל לשרשרת הפעולות הרלבנטיות כמכלול, ולעיתים נדרש מיקוד בפעולה המיידית הבודדת שקדמה להתרחשות.

עורך דין רונן פרידמן עוסק בדיני נזיקין וביטוח, תאונות עבודה ותאונות דרכים.