שומרי הדרך- מלחמה בתאונות הדרכים או הלשנה?
יובל בנרכד אב, תשעז16/08/2017לפני כשנה יצא לדרך מיזם חדש בשם "שומרי הדרך" בו אזרחים יכולים לדווח למשטרה על עבירות תנועה המצולמות על ידם. האם המלחמה בתאונות הדרכים מצדיקה סוג כזה של מעקב אזרחי כולל, או שמא השתלט שלטון החוק על חיינו בחסות הסמארטפון?
תגיות:תאונות דרכיםשומרי הדרךנהיגהמצלמת רכב
צילום: shutterstock
סיפורנו מתחיל לפני כ-5 שנים, בבוקר בו נסע יאיר נתיב יחד עם אביו לעבודה. באיזור מחלף חורשים חצתה משאית מערבל בטון את הצומת באור אדום והתנגשה בעוצמה רבה במכוניתם של השניים. אביו של יאיר נהרג במקום כתוצאה מפגיעת ראש והשאיר את בנו יאיר עם הידיעה שמותו לא יהיה לחינם. 5 שנים לאחר אותו מקרה מצער הקים יאיר את "שומרי הדרך", מיזם בעל אופי חדשני המאפשר לאזרחים לדווח על עבירות תנועה הנעשו בנוכחותם. הוא כה חדשני, שהוא אפילו מעורר דיון בשאלות מוסריות ואתיות, שכן ניתן לערער על זכותה של המשטרה להפוך אזרחים מן השורה לשוטרי תנועה בעלי יכולת לאכוף עבירות תנועה שלדעתם הינן מסכנות חיים.
חזרה למציאות – קצת מספרים
במדינת ישראל נוספו בשנת 2016 כ-148 אלף כלי רכב למצבה הכללית. זהו גידול של כ-4.8% אחוז לעומת 2015, וגם הנתון הזה ממשיך לעלות בהדרגה. לצערנו גם מספר התאונות עולה משנה לשנה, בהתאמה. בשנת 2016 עמדה כמות תאונות הדרכים על 11,712, מהן כ-85% תאונות קלות, מה שמשאיר מספר מרשים של 1,479 תאונות קשות שנספרו בשנה זו. כדי לסבר את האוזן, מדובר בכ-4 תאונות קשות ביום. רוב תאונות הדרכים מבוצעות ע"י גברים, כ-9600 במספר, מתוכן כ-200 קטלניות. זאת לעומת כ-50 תאונות קטלניות שבוצעו ע"י נשים. מספר ההרוגים עלה גם הוא ב-5% בהשוואה לשנה שעברה, זאת חרף העובדה שכלי רכב חדשים נהיים בטוחים יותר. הסיבה המובילה לתאונת דרכים הינה אי ציות לרמזור ואחריה אי מתן זכות קדימה להולך רגל. רוב הנהגים המעורבים בתאונות הינם בגילאי 34-43 והשעה בה הכי סביר להיות מעורבים בתאונת דרכים הינה בסביבות 4 אחר צהריים. נהגים צעירים אחראים גם הם עם חלק לא מבוטל מהתאונות בכביש, באופן עקבי. קבוצות גיל מועדות לפורענות כמו זו באות לידי ביטוי גם במאפייניה של פוליסת הביטוח, וזהו אכן המקרה גם בפרמיית הביטוח לנהג חדש. בין אם מדובר בלחץ חברתי מצד חברים ברכב או חוסר ניסיון, נהגים צעירים היו מעורבים ב-4,076 תאונות דרכים, 537 מהן הוגדרו תאונות קשות. בדומה לעלייה במספר התאונות הכללי, גם מספר הנהגים הצעירים שנהרגו בשנה שעברה רשם גידול ועלה מ-35 בשנת 2015 ל-41 בסוף דצמבר שנה שעברה.
כל מי שעיניו בראשו ונחשף לראשונה לנתונים אלה בוודאי מחוויר מפחד כרגע. אך גם בקרב מי שכבר מכירים את המספרים הכואבים, מעטים הם אלה שלא מראים שום פחד לנוכח הנתונים. ותמיד עולה השאלה, "אז מה ניתן לעשות?"
מה עושה הממשלה בנידון?
בשנה האחרונה אישרה הממשלה שורה של החלטות לקידום נושא הבטיחות בדרכים בדרך עקיפה לאכיפה האקטיבית לה הורגלנו עד כה:
עידוד להתקנת מערכות בטיחות להתראה על סטייה מנתיב או אי שמירת מרחק ע"י הפחתת המיסוי על חידוש רשיון הרכב. כלי רכב כבדים יחויבו בהתקנת טכוגרף דיגיטלי עוד השנה (סטנדרטי מזה שנים באירופה), המספק תיעוד מדויק של מהירות נסיעה, שעות עבודה ומנוחה. באירופה מהווה מכשיר זה אמצעי בטיחות למניעת תאונות. משרד התחבורה ישקיע סכומי כסף נכבדים בשיפור התשתיות ובחינוך קבוצות סיכון לתאונות דרכים כגון החברה הערבית, הולכי רגל וכלי רכב כבדים. כמו כן, אמור משרד הפנים להוסיף תקנים לשוטרים, ניידות וסטודנטים ובעתיד הקרוב כבר נוכל לראות פיילוטים לאכיפת עבירות מהירות בקטעי דרך (ולא ע"י מצלמה נקודתית).
ע"י החלטות כגון אלה ועוד, מצפה הממשלה לבלום את העלייה המתמשכת במספר תאונות הדרכים. מצד שני, ברור כי פעולות כגון אלה הינן רק טיפה בים הכבישים ועבירות התנועה הקיימים בארץ, מה גם שמילים לחוד ומעשים לחוד, לא כל דבר הנכתב בדו"ח באמת יעבור לשלב הביצוע. בנוסף, בין השורות, ניתן היה למצוא גם סעיף תקצוב חדש יחסית: הוחלט לתקצב את מיזם "שומרי דרך" בצורה כזו שיוכל להגדיל את מספר האירועים המדווחים מ-400 לכ-1500 בחודש.
שומרי הדרך? למה זה טוב, למה הוא רע?
מיזם "שומרי הדרך" מכניס את האזרח היושב ברכב לרגע קט לנעליו של שוטר התנועה. ע"י אפליקציה המותקנת על הנייד החכם ומופעלת לפני תחילת הנסיעה, מצלם שומר הדרך את כל מהלך נסיעתו. כאשר מזוהה עבירת תנועה חמורה מתרחשת, מתבצעת פקודה קולית המעבירה את הסרטון יחד עם דיווח על מיקום העבירה למוקד, שם בוחנים האם ניתן לזהות עבירה חמורה דיה (המיזם עוסק בעבירות חמורות בלבד), כמו גם זיהוי ודאי של הרכב. לאחר מכן עולה הסרטון שלב לאישורו של בוחן תנועה וזה מאפשר את המשך הטיפול ושליחת דו"ח התנועה המצולם לנהג.
כמובן, לאלה מאתנו החווים בריונות כביש מדי יום נראה הדבר כמו חלום שמתגשם. כמה פעמים הבטנו לצדדים התסכול בחיפוש אחר ניידת שלא קיימת כאשר עבירת תנועה ברוטאלית התרחשה לנגד עינינו? בוודאי שפעמים רבות. מצד שני, אופן אכיפה שכזה מעלה באופן מיידי שאלות הנוגעות לפרטיותו של אדם, ועד כמה נכון הדבר לאפשר לרשויות החוק סוג כזה של מעקב? מה גם שברור שלמרות טענות על רמת ביטחון מידע גבוהה במיוחד, כל מערכת ניתנת לפריצה ותמיד יהיו כאלו שידעו לנצל לרעה סוג כזה של מידע, או מי יכול לפקח שכלי כזה בידיו של מישהו לא יהפוך לדרך לנקום באחר?
מיזם שומרי דרך, המחבר בין רבבות של מצלמות ניידות ובטיחות בדרכים היה דבר מתבקש מזה זמן רב. ברור לכל כי בסופו של דבר תתבצע יותר ויותר אכיפה בסגנון זה של צילום דרך הנייד פשוט מכיוון שלא ניתן לשים שוטר בכל צומת רחובות. יחד עם זאת, צריכה המדינה לבסס את מעמדו החוקי והמשפטי של אכיפה שכזו תוך כדי שמירה על חופש הפרט, כי חיים בתחושת מעקב מתמיד אינם שאיפתו של אף ישראלי. אז עד שכל בריוני הכביש יורדו ממנו, שימרו על עצמכם וסעו בזהירות.
חזרה למציאות – קצת מספרים
במדינת ישראל נוספו בשנת 2016 כ-148 אלף כלי רכב למצבה הכללית. זהו גידול של כ-4.8% אחוז לעומת 2015, וגם הנתון הזה ממשיך לעלות בהדרגה. לצערנו גם מספר התאונות עולה משנה לשנה, בהתאמה. בשנת 2016 עמדה כמות תאונות הדרכים על 11,712, מהן כ-85% תאונות קלות, מה שמשאיר מספר מרשים של 1,479 תאונות קשות שנספרו בשנה זו. כדי לסבר את האוזן, מדובר בכ-4 תאונות קשות ביום. רוב תאונות הדרכים מבוצעות ע"י גברים, כ-9600 במספר, מתוכן כ-200 קטלניות. זאת לעומת כ-50 תאונות קטלניות שבוצעו ע"י נשים. מספר ההרוגים עלה גם הוא ב-5% בהשוואה לשנה שעברה, זאת חרף העובדה שכלי רכב חדשים נהיים בטוחים יותר. הסיבה המובילה לתאונת דרכים הינה אי ציות לרמזור ואחריה אי מתן זכות קדימה להולך רגל. רוב הנהגים המעורבים בתאונות הינם בגילאי 34-43 והשעה בה הכי סביר להיות מעורבים בתאונת דרכים הינה בסביבות 4 אחר צהריים. נהגים צעירים אחראים גם הם עם חלק לא מבוטל מהתאונות בכביש, באופן עקבי. קבוצות גיל מועדות לפורענות כמו זו באות לידי ביטוי גם במאפייניה של פוליסת הביטוח, וזהו אכן המקרה גם בפרמיית הביטוח לנהג חדש. בין אם מדובר בלחץ חברתי מצד חברים ברכב או חוסר ניסיון, נהגים צעירים היו מעורבים ב-4,076 תאונות דרכים, 537 מהן הוגדרו תאונות קשות. בדומה לעלייה במספר התאונות הכללי, גם מספר הנהגים הצעירים שנהרגו בשנה שעברה רשם גידול ועלה מ-35 בשנת 2015 ל-41 בסוף דצמבר שנה שעברה.
כל מי שעיניו בראשו ונחשף לראשונה לנתונים אלה בוודאי מחוויר מפחד כרגע. אך גם בקרב מי שכבר מכירים את המספרים הכואבים, מעטים הם אלה שלא מראים שום פחד לנוכח הנתונים. ותמיד עולה השאלה, "אז מה ניתן לעשות?"
מה עושה הממשלה בנידון?
בשנה האחרונה אישרה הממשלה שורה של החלטות לקידום נושא הבטיחות בדרכים בדרך עקיפה לאכיפה האקטיבית לה הורגלנו עד כה:
עידוד להתקנת מערכות בטיחות להתראה על סטייה מנתיב או אי שמירת מרחק ע"י הפחתת המיסוי על חידוש רשיון הרכב. כלי רכב כבדים יחויבו בהתקנת טכוגרף דיגיטלי עוד השנה (סטנדרטי מזה שנים באירופה), המספק תיעוד מדויק של מהירות נסיעה, שעות עבודה ומנוחה. באירופה מהווה מכשיר זה אמצעי בטיחות למניעת תאונות. משרד התחבורה ישקיע סכומי כסף נכבדים בשיפור התשתיות ובחינוך קבוצות סיכון לתאונות דרכים כגון החברה הערבית, הולכי רגל וכלי רכב כבדים. כמו כן, אמור משרד הפנים להוסיף תקנים לשוטרים, ניידות וסטודנטים ובעתיד הקרוב כבר נוכל לראות פיילוטים לאכיפת עבירות מהירות בקטעי דרך (ולא ע"י מצלמה נקודתית).
ע"י החלטות כגון אלה ועוד, מצפה הממשלה לבלום את העלייה המתמשכת במספר תאונות הדרכים. מצד שני, ברור כי פעולות כגון אלה הינן רק טיפה בים הכבישים ועבירות התנועה הקיימים בארץ, מה גם שמילים לחוד ומעשים לחוד, לא כל דבר הנכתב בדו"ח באמת יעבור לשלב הביצוע. בנוסף, בין השורות, ניתן היה למצוא גם סעיף תקצוב חדש יחסית: הוחלט לתקצב את מיזם "שומרי דרך" בצורה כזו שיוכל להגדיל את מספר האירועים המדווחים מ-400 לכ-1500 בחודש.
שומרי הדרך? למה זה טוב, למה הוא רע?
מיזם "שומרי הדרך" מכניס את האזרח היושב ברכב לרגע קט לנעליו של שוטר התנועה. ע"י אפליקציה המותקנת על הנייד החכם ומופעלת לפני תחילת הנסיעה, מצלם שומר הדרך את כל מהלך נסיעתו. כאשר מזוהה עבירת תנועה חמורה מתרחשת, מתבצעת פקודה קולית המעבירה את הסרטון יחד עם דיווח על מיקום העבירה למוקד, שם בוחנים האם ניתן לזהות עבירה חמורה דיה (המיזם עוסק בעבירות חמורות בלבד), כמו גם זיהוי ודאי של הרכב. לאחר מכן עולה הסרטון שלב לאישורו של בוחן תנועה וזה מאפשר את המשך הטיפול ושליחת דו"ח התנועה המצולם לנהג.
כמובן, לאלה מאתנו החווים בריונות כביש מדי יום נראה הדבר כמו חלום שמתגשם. כמה פעמים הבטנו לצדדים התסכול בחיפוש אחר ניידת שלא קיימת כאשר עבירת תנועה ברוטאלית התרחשה לנגד עינינו? בוודאי שפעמים רבות. מצד שני, אופן אכיפה שכזה מעלה באופן מיידי שאלות הנוגעות לפרטיותו של אדם, ועד כמה נכון הדבר לאפשר לרשויות החוק סוג כזה של מעקב? מה גם שברור שלמרות טענות על רמת ביטחון מידע גבוהה במיוחד, כל מערכת ניתנת לפריצה ותמיד יהיו כאלו שידעו לנצל לרעה סוג כזה של מידע, או מי יכול לפקח שכלי כזה בידיו של מישהו לא יהפוך לדרך לנקום באחר?
מיזם שומרי דרך, המחבר בין רבבות של מצלמות ניידות ובטיחות בדרכים היה דבר מתבקש מזה זמן רב. ברור לכל כי בסופו של דבר תתבצע יותר ויותר אכיפה בסגנון זה של צילום דרך הנייד פשוט מכיוון שלא ניתן לשים שוטר בכל צומת רחובות. יחד עם זאת, צריכה המדינה לבסס את מעמדו החוקי והמשפטי של אכיפה שכזו תוך כדי שמירה על חופש הפרט, כי חיים בתחושת מעקב מתמיד אינם שאיפתו של אף ישראלי. אז עד שכל בריוני הכביש יורדו ממנו, שימרו על עצמכם וסעו בזהירות.
הוסף תגובה
עוד מיובל בנר
עוד בנושא אקטואליה