הולדת התאומים לתמר

הולדת התאומים לתמר

כאשר אדם נפטר ללא ילדים, יש מצוה לאחיו מן האבא של הנפטר לשאת לאשה את אשת אחיו, וזו לשון התורה "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת..." (דברים כה,ה-י), ודרשה הגמרא ביבמות (כד.) שהפסוק מדבר על האח הבכור של הנפטר, ולמדו מכאן שמצוה בגדול האחים ליבם.

אמנם על פי המבואר בתורת הסוד (רמב"ן דברים כה,ו ובבאור הרקנטי) שענינו של היבום ליצור גוף חדש שבו הנשמה של הנפטר תתגלה, כוונת הפסוק היא, שהבכור

שאשת המת תלד מאחיו של המת יקום על שם אחיו של אביו, דהיינו הדוד שלו שנפטר ללא ילדים.

כעת קצת יובן מדוע תמר ילדה תאומים, כיוון שהיתה נשואה גם לער וגם לאונן ואת שניהם צריך ליבם, ולכן צריך שני גופים שבהם הנשמות של ער ואונן יתגלו.

בתוך זה אפתח בתודה פי להודות לה' הגדול הגבור והנורא שזיכה אותנו בתאומים - בן ובת, אור ליום שישי כט' בכסלו התשנ"ט, נר חמישי של חג האורים, לפרשת וישב, והכל רמוז בתורתנו הקדושה, שנולדו תאומים למשפחת פרץ [ושם אחד מהתאומים של תמר הוא פרץ], וכמו תמר כך גם אשתי ילדה אותם בחודש השביעי להריונה, ביום חמישי של חנוכה שבו קראנו בתורה נשיא לבני שמעון, שזהו שמי הפרטי.