פרשת וישב : יחסו של יוסף אל בני השפחות

יחסו של יוסף אל בני השפחות

"והוא [יוסף] נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו"(לז,ב).

וזו לשון רש"י "את בני בלהה - כלומר רגיל אצל בני בלהה, לפי שהיו אחיו מבזין אותן והוא מקרבן".

כעת יובן מדוע התורה דוקא בפסוק זה קראה לבלהה וזלפה "נשי אביו" בלשון כבוד ולא "שפחות" כמו שכתוב במקומות רבים. לדוגמא: "ויקח[יעקב]את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו" (לב,כג);"על לאה ועל רחל ועל שתי

השפחות" (לג,א); "ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין" (לג,ו).

התשובה לכך היא על פי כלל שכתבנו מספר פעמים, שהתורה מכנה בשמות בהתאם ליחס של האנשים המדוברים בפסוק כלפי הדמות (הבאנו לכך מקור בפרשת יתרו). ולכן, כינוי האנשים יכול להשתנות בין הפסוקים. התורה כנתה את בלהה וזלפה "נשים" או "שפחות" בהתאם ליחסם של האנשים המדוברים בפסוק אליהן, על מנת שנוכל ללמוד מכך כיצד הם התיחסו אליהן.

מכיון שיוסף התיחס יפה אל בניהם של בלהה וזלפה ולא התיחס אליהם כאל בני שפחות, קראה להן התורה בפסוק זה "נשי אביו", כיוון שכך התיחס אליהם יוסף שעליו הפסוק מדבר.