ההבדלים בין יעקב לעשיו

ההבדלים בין יעקב לעשיו

על יעקב אבינו ע"ה בבורחו מפני לבן כתוב "ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים" (לא,יז), ואילו על עשו נאמר "ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו" (לו,ו), וכתב על כך רש"י "[יעקב]

הקדים זכרים לנקבות ועשו הקדים נקבות לזכרים שנאמר..." (לא,יז).

צריך להבין את פשר הבדל זה, מדוע טוב יותר להקדים זכרים לנקבות? ועוד קשה, הרי גם עשו הקדים את בניו לבנותיו ואם כן, גם הוא הקדים זכרים לנקבות?

הערת הרה"ג אביגדר נבנצל שליט"א – "כי אסור ללכת אחרי אשה. משה לקח את אשתו ואת בניו, כי שם הואיל וכלם בני אותה אשה הקדים את האם".

עשיו דואג לעצמו

נלע"ד בעזה"י שכאן אנו מוצאים הבדל יסודי בין יעקב לעשו. עשו דואג לרווחתו האישית בלבד, וממילא סולם ההערכה שלו נקבע לפי טובתו האישית, דהיינו, הוא ידאג יותר למי שמועיל לו יותר. לכן עשיו הקדים לקחת את נשיו לפני לקיחתו את שאר משפחתו, כיון שהן ממלאות את תאוותיו ומועילות לו יותר מכולם. לאחר לקיחת נשיו לקח את בניו כיון שהם יכולים להלחם ולעבוד בשדה ולתת לו תועלת, ולבסוף לקח את בנותיו שהן חסרות תועלת בשבילו.

 

יעקב דואג לאנושות וממילא לבניו

לעומת עשיו, יעקב דואג לאומה שתצא ממנו ולעולם כולו. בראש מעיניו נמצאים הבנים, שנים עשר שבטי ה', שמהם תצא האומה הישראלית שתועיל לכל העולם, ודאגה זו מתבטאת בכך שאותם הוא שם ראשונה על הגמלים להצילם מלבן.

הבדל בין אלישע לבין גיחזי

ישנו הבדל נוסף בין יעקב לעשיו והוא הבדל בין צדיק ורשע ואשר מתגלה לנו באלישע הנביא לעומת נערו גיחזי. בספר מלכים ב' (פ"ה) מסופר על אלישע שריפא את נעמן מצרעתו וכאשר נעמן רצה לשלם לו שכרו, סירב אלישע, ולאחר סירוב זה כתוב "ויפצר בו לקחת וימאן". אבל גיחזי, נערו הרשע של אלישע, רוח אחרת היתה עמו, והוא בקש מנעמן "ככר כסף ושתי חליפות בגדים", "ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים…".

עשיו כגיחזי ויעקב כאלישע

כלומר, כאשר מפצירים בצדיק הוא מסרב ועומד בסירובו, אבל אצל הרשע כח ההתנגדות קטן והוא לא עומד בפני הפצרה ועקשנות של הצד שכנגד. הבדל זה קיים גם בין יעקב ועשו. למרות שעשו בתחילה מסרב לקחת את הדורון מיד יעקב, כאשר יעקב מפציר בו הוא לוקח ככתוב "ויפצר בו ויקח". ואילו על יעקב נאמר "ויותר יעקב לבדו" (לב,כה), ודרשו חז"ל שחזר על פכים קטנים שנשארו, זאת אומרת, שאצל יעקב אין ויתור, ואפילו על דבר קטן ביותר. יעקב היה שומר נאמן ללבן על אף כל הקשיים וכפי שהעיד על עצמו "הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני" (לא,מ). יעקב אבינו לא "נכנע" ללחץ וקשיים.

חומר וצורה

ההסבר להבדלים אלו נעוץ בהסבר המהר"ל על ההבדל שבין חומר וצורה, שחומר הוא דבר שמשתנה ואילו הצורה, שהיא שכלית, שהיא התוכן הרעיוני העמוק שעומד מאחורי כל מציאות גשמית, היא קבועה ואיננה משתנה. לכן, הסביר המהר"ל, תלמיד חכם שהוא עוסק בשכל, בצורה, הופך להיות שכלי ועומד על דעתו, לעומת האדם החומרי שדבק בחומר, שאינו עומד על דעתו ונשבר בקלות.

הצדיקים, כאשר חושבים שמשהו הוא צודק ואמיתי, אפילו כאשר הוא דבר קטן, יתעקשו עליו ולא יותרו. לעומתם, הרשעים פועלים לא לפי האמת אלא לפי האינטרסים האישיים שלהם, וממילא אין הם מרגישים צורך להתעקש על דברים קטנים.