עשרים האנשים בין אדה"ר לאברהם

עשרים האנשים בין אדה"ר לאברהם

בפרק ה' התורה מספרת לנו על עשרה אנשים בין אדם הראשון לנח, וכן בפרק י' היא מספרת על עשרה אנשים מנח לאברהם. למרות שכל אחד מהם הוליד הרבה בנים ובנות, מתמקדת התורה דוקא באותם עשרים אנשים. מה מיחד אותם?

קיימת מחלוקת רמב"ם ורמב"ן (מובאת ברמב"ן ה,ד) לגבי אותם אנשים: לפי הרמב"ם רק אותם אנשים חיו כל-כך הרבה שנים אבל שאר האנשים חיו מספר שנים רגיל (מורה נבוכים ב' מז), ולפי שיטה זו יותר מובן מדוע התמקדה התורה דוקא בהם, אבל הרמב"ן

סובר, שאותם דורות חיו הרבה שנים, ואם כן, מדוע דוקא בהם התמקדה התורה?

אפשר לענות על שאלה זו על פי דברי הכוזרי (מאמר ראשון בסעיף מז' ויותר באורך בסעיף צה) וזו לשונו "הענין האלקי דבק דוקא באותם אנשים בין אם התגלתה בהם ובין אם התגלתה בבנם או בנכדם".

נוסיף ונבאר: לגבי אדם הראשון כתוב "ויפח באפיו נשמת חיים", ואותה נשמה מיוחדת היא זו הנקראת בפי ריה"ל "הענין האלקי", והיא זו שעברה דרך אותם עשרים אנשים לאברהם, ליצחק וליעקב ובניו ולכל עם ישראל. בזה שהתורה מתמקדת באותם עשרים אנשים ואחר כך מתמקדת באברהם יצחק ויעקב, ואחר כך מתמקדת בבני ישראל היא באה ללמדנו, שיש משהו שמקשר דוקא את בני ישראל לאותם עשרים אנשים בשונה משאר האנושות.

אף על פי שגם שאר האנושות יצאה מאדם הראשון ומנח, מכל מקום, אין הם קשורים אליהם כמו שבני ישראל קשורים. גם כאשר מייחסת התורה אנשים לדורות קודמים, כמו את משה בספר שמות, קרח בבמדבר ודוד במגילת רות, בודאי יש בכך ענין ולימוד מיוחד.