"גם לאה"

"גם לאה"

"ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין. ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו..." (לג,ו-ז).

בפסוק הראשון כתוב "ותשתחויןָ"

בלשון נקבה ומשמע מכך שרק הנשים השתחוו אבל בני "השפחות" לא השתחוו, שאלמלא כן היה צריך להיות כתוב בלשון זכר "וישתחוו". בפסוק השני כתוב "ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו", בלשון זכר, דהיינו שגם בני לאה השתחוו. לאחר מכן כתוב "ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו", שוב בלשון זכר, דהיינו שגם יוסף השתחוה.

וזו לשון "דעת זקנים מבעלי התוספות" בבאור הענין "ילדיהן של השפחות לא השתחוו, שאמרו אמותינו אינן חשובות כמונו [ולכן זה שהן השתחוו לא אומר שגם אנחנו צריכים], אבל בני לאה כשראו לאמן שהשתחוה גם הם השתחוו כמוה".

נלע"ד בעזה"י להוסיף על דבריהם על מנת להסביר דיוק נוסף בפסוקים. לאחר שבני השפחות ראו שלאה ובניה משתחוים לעשיו בודאי שגם הם השתחוו, שהרי בני לאה יותר חשובים מהם ואף על פי כן השתחוו לעשיו.

לפי זה, מדוקדקים דברי תורתנו הקדושה הדק היטב היטב הדק, וזו הסיבה שכתוב "גם לאה וילדיה", שכידוע בחז"ל, המילה "גם" באה לרבות ולהוסיף מישהו או משהו נוסף, וכאן המילה "גם" באה ללמדנו, שגם בני השפחות השתחוו עם לאה וילדיה כאשר הם השתחוו.