גדול כוחו של הכבוד

גדול כוחו של הכבוד

יעקב מנסה לרכך את לב עשיו באומרו, שלא התקיימה בו ברכת אביו "הוה גביר לאחיך", ואדרבא הברכה התקיימה בעשיו והוא האדון, וההוכחה לכך, שיעקב נכנע כלפיו ומתיחס אליו כאל אדונו. יעקב מנסה להראות זאת לעשיו בשלש דרכים:

על ידי דיבורים

יעקב מכנה את עשיו "אדון" מספר פעמים כמו שכתוב "אדני עשו"; "ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך" (לב,ו) ובעוד מקומות.

אבל עשיו לא "קונה" זאת ולא

משתכנע, וכמו שאמרו המלאכים ליעקב "באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו" (לב,ז), וכדברי רש"י על פסוק זה "שהיית אומר אחי הוא אבל הוא נוהג עמך כעשיו הרשע, עודנו בשנאתו". מדוע עשיו לא משתכנע? כיוון שאלו רק דיבורים, ועדיין דיבורים אלו לא מוכיחים שיעקב באמת חושב כך, ויתכן שזו רק הצגה.

על ידי כסף

יעקב שולח מתנות רבות להראות לעשיו שהוא נכנע כלפיו ומקבל את מרותו והוא אדונו. דרך זו משכנעת יותר מאשר דרך דיבורים בלבד, כיוון שאם יעקב לא מקבל את מרותו של עשיו, הוא לא היה "מבזבז" עליו ממון רב כל כך. אלא שעשיו עדיין לא משתכנע באמיתת כוונתו של יעקב, והוא חושש שיעקב חושב שלו ראויה האדנות, והוא שולח כסף לעשיו רק כהצגה כדי להציל את גופו.

על ידי כבוד

יעקב מבזה את עצמו ומכבד את עשיו על מנת להראות לו שהוא האדון כמו שכתוב "וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו" (לג,ג). דרך זו משכנעת יותר מאשר דרך הכסף, שהרי רוב בני האדם מוכנים לבזבז כסף אבל על כבודם אינם מוחלים, ולפעמים אפילו מוסרים נפשם כדי שלא יתבזו.

האם דרך זו הצליחה לשכך את כעסו של עשיו? נחלקו בכך שתי דעות בספרי (הובא ברש"י לג,ד). יש דעה הסוברת שעשיו השתכנע שיעקב לא עושה הצגה, ושהוא חושב באמת ובתמים שבעשיו התקיימה הברכה של "הוה גביר לאחיך", ולכן עשיו התפייס ונשקו ליעקב בכל ליבו, וישנה דעה הסוברת שעשיו לא השתכנע ורצה לנשוך את יעקב ולהורגו, אלא שנעשה ליעקב נס ונעשה צוארו כשיש (עיין ברש"י לג,ד).

לפי הדעה שעשיו השתכנע כתב רש"י "ויחבקהו - התגלגלו רחמיו באותה שעה כשראהו משתחוה כל ההשתחואות הללו". כלומר, שרמיסת הכבוד של יעקב היא זו ששכנעה את עשיו.

מדוע דווקא הכבוד? כיוון שאצל עשיו עצמו, הכבוד תופס מקום חשוב מאוד, והוא מעדיף להלחם על כבודו ואף למות בשבילו, לכן חשב עשיו שגם יעקב לא היה מוחל על כבודו ומשתחווה לו אם לא היה מאמין באמת ובתמים שהאדנות שייכת לעשיו.