פרשת וישלח : גם מרכך וגם מפחיד

גם מרכך וגם מפחיד

"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו... כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה. ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך" (לב,ד-ו).

יעקב שולח מסר לעשיו על מנת להרגיע אותו כדי שלא ינסה לפגוע בו, ומסתבר שיעקב בחר את כל מילותיו בקפידה רבה, וכל מילה מכוונת לגרום לעשיו לא להִלחם ביעקב.

יעקב חשש שיפַגע על ידי עשיו וגם חשש לפגוע בעשיו ובאנשים אשר איתו וכדברי רש"י "ויירא ויצר -

וירא שמא יהרג, ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים" (לב,ח), ולכן הפתרון הוא לגרום לעשיו לא להִלחם כלל.

שתי דרכים לגרום לעשיו לא להלחם ביעקב

כיצד אפשר לגרום לעשיו לרצות לא להלחם כלל ביעקב? בשתי דרכים:

א. שיכוך כעסו וקנאתו של עשיו.

ב. הפחדה של עשיו, כך שיחשוב שלא כדאי לו להלחם ביעקב כיוון שיפסיד.

צריכים אנו להבין כיצד מילותיו של יעקב מכוונות למטרה זו. לכאורה קשה כיצד מה שיעקב מספר לעשיו על כל מה שעבר עליו אצל לבן דודו יכול להשפיע על עשיו באחת משתי דרכים אלו?

בפסוקים אלו ישנם שלשה תיאורי מציאות שיעקב מוצא לנכון לספר דוקא אותם לעשיו: א. גרתי עם לבן; ב. ואחר עד עתה; ג. ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה.

נלע"ד בעזה"י להסביר את הפסוקים כמכוונים גם לשיכוך כעסו של עשיו וגם להפחדתו על פי דברי קדשו של רש"י שכתב "גרתי - לא נעשיתי שר וחשוב, אלא גר, אינך כדאי לשנא אותי על ברכות אביך שברכני הוה גביר לאחיך, שהרי לא נתקימה בי. דבר אחר - גרתי בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים". וזו לשונו על המילים "ויהי לי שור וחמור" - "אבא אמר לי מטל השמים ומשמני הארץ, זו אינה לא מן השמים ולא מן הארץ".

שיכוך כעס על ידי ביטול הקנאה

חלק מכעסו של עשיו על יעקב נבע מקנאה, שיעקב קיבל את כל הברכות ואילו עשיו לא קיבל אלא פירורים. לכן טען יעקב, שהברכות לא התקיימו בו ולכן אין לעשיו במה לקנא. ומדוע שיעקב לא יקבל את הברכות, הרי יצחק ברכו? יעקב רצה שעשיו יחשוב, שהוא לא קיבל את הברכות או משום שבאמת עשיו הוא הבכור או משום שיעקב פעל בדרך של רמאות או סיבות אחרות, אבל סיבתו האמיתית של יעקב הייתה, לפי הזוה"ק (צוטט במאמר אחר בפרשה), שהוא שמר את קיום הברכות לעתיד לבא ולא רצה לקבל אותם עכשיו.

"ואחר עד עתה"

אלא שלפי רש"י עדיין נשאר להבין מדוע יעקב הוסיף את המילים "ואחר עד עתה". התשובה לענ"ד היא כך: אם יעקב היה גר אצל לבן תקופה קצרה והברכה "הוה גביר לאחיך" לא הייתה מתקיימת בו רק למשך תקופה קצרה, לא היתה זו הוכחה שהברכה לא התקיימה בו, כיוון שיתכן שרוב חייו יהיה גביר לאחיו והזמן הקצר שהיה בבית לבן יהיה בטל ברוב. לכן אמר יעקב לעשיו "ואחר עד עתה", כלומר, הייתי שם שנים רבות עד עכשיו, עשרים שנה, ואם כן, בודאי שלא התקיימה בי הברכה של "הוה גביר לאחיך".

הפחדה של עשיו (על פי הזוה"ק)

פירוש אחר: הפחדה של עשו. יעקב אומר לעשיו: בי אתה מתגרה?! הרי אני הייתי גר עם לבן הרמאי, שאפילו עליך הוא מצליח להפיל את אימתו, והצלחתי להסתדר איתו.

ושמא תאמר שהצלחתי להסתדר איתו רק לפרק זמן קצר וזה רק ענין של מזל, הרי "ואחר עד עתה", כלומר, אני גר איתו הרבה מאד שנים ואף על פי כן הצלחתי לגבור עליו, וכמו כן אני אגבור עליך ולכן לא כדאי לך להלחם נגדי.

ושמא תאמר שרק הצלחתי לשרוד אבל יצאתי ללא שום רכוש וזה אומר שלבן גבר עלי, הרי "ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה", כלומר יצאתי ברכוש גדול. ונצחון זה מראה על כוחי הרב ולכן תזהר ואל תלחם איתי.

הפרוש השני ברש"י סובר כזוה"ק

נלע"ד בעזה"י שה"דבר האחר" ברש"י שכתב "עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי" חולק על השיטה הראשונה שהובאה ברש"י, המסבירה שיעקב בדבריו ניסה להראות לעשיו שהברכות לא התקיימו בו, והוא סובר כמו הפירוש השני, שיעקב אמר דברים שיפחידו את עשיו ויראו לו את כוחו.

בנוסף לכל מה שאמרנו לעיל בדרך של ההפחדה, לפי ה"דבר האחר" ברש"י, יעקב ממשיך ואומר לעשיו: ושמא תאמר שאמנם לבן לא הצליח להתגבר עלי מבחינה גשמית אבל מבחינה רוחנית הוא הצליח להתגבר עלי ולקלקל אותי, לכן אומר יעקב לעשיו "גרתי", כלומר, שמרתי את כל תרי"ג המצוות ולא למדתי ממעשיו הרעים וגם מבחינה רוחנית גברתי על לבן.

ואדרבא מבחינה רוחנית קשה יותר להתמודד מול לבן מאשר מבחינה גשמית, שהרי זו המומחיות של לבן, ונצחוני עליו מבחינה רוחנית מבטא את כוחי הגדול. כלומר, רש"י כתב את ה"דבר האחר" רק כתוספת רמז להסבר הפשט שהוא מה שכתבנו בדרך השניה.

יעקב התכוון לשתי הדרכים

בפשטות נלע"ד בעזה"י להסביר, שיעקב בדבריו התכוון לשתי המשמעויות, גם לשכך את כעסו של עשיו וגם להפחיד אותו, ושתיהן יחד יפעלו את הפעולה הרצויה שעשיו לא ילחם ביעקב.

הסבר הדברים: יעקב הציג את דבריו לא כהפחדה ואיום על עשיו, שהרי אמר בסוף דבריו "למצא חן בעיניך", אלא התכוון לשכך את כעסו של עשיו, וכאשר עשיו ישמע את דבריו של יעקב הוא לא יחשוב שיעקב מאיים עליו ואומר לו את הדברים בקול מאיים, אבל מכל מקום, כאשר עשיו ישמע שיעקב גר עם לבן הרבה שנים והתגבר עליו ויצא ברכוש גדול זה יעורר אצלו פחד מפני יעקב ויעזור לרכך את לבו לא להלחם בו.